• אין מוצרים בעגלה.

מילון המונחים כלכלה גלובלית וסחר חוץ

Federal Reserve פדרל רזרב

הבנק המרכזי של ארה""ב הזרוע האחראית על המדיניות המוניטארית. במסגרת תפקידיו הבנק אחראי על הבנקים המסחריים, מיישם את המדיניות המוניטארית בעזרת כלי הריבית ופעולות בשוק הפתוח, מפקח על הדפסת כסף ועל השמדתו ועוסק במחקר כלכלי. הבנק מנוהל על ידי 7 חברי מועצת מנהלים ויש לו 12 בנקים אזוריים המפוזרים ברחבי ארה""ב. לא תמיד היה בארה""ב בנק מרכזי. ב-1791 הוקם הבנק המרכזי הראשון שפורק 20 שנה מאוחר יותר. לאחר 5 שנים ב-1816 הוקם הבנק המרכזי השני שפעל עד 1837. בשנה זו הוכרזה מדיניות של בנקאות חופשית ועד 1862 לא פעל בארה""ב בנק מרכזי. ב-1862 החלו לפעול בנקים מרכזיים במדינות שונות, עד אשר הנשיא וודרו וילסון, החליט על הקמה מחדש של בנק מרכזי ב-1913.

Delete: Federal Reserve פדרל רזרבEdit: Federal Reserve פדרל רזרב
T
Token

מחולל סיסמאות אוטומטי המציג סיסמאות חד פעמיות התקפות לפרק זמן קצר וקבוע מראש.
Delete: TokenEdit: Token
א
אבטלה (Unemployment)

מצב בשוק העבודה שבו כמות המעוניינים לעבוד עולה על מספר המשרות המוצעות. לרוב אבטלה תוגדר גם כאשר המשרות המוצעות אינן כוללות עבודה סבירה בשכר המאפשר קיום. אבטלה יכולה להתרחש בנסיבות שונות, כגון משבר כלכלי, שינויים מבניים בענפי המשק (לדוגמא סגירת מכרות, מפעלי ענק או הקטנת ביקושים בענף בו למשק יש התמחות) או עונתיות. ממשלות רואות בהקטנת שיעור האבטלה אחת מהמטרות המרכזיות, בפרט עקב העובדה שאבטלה כמו גם בטלה (מצב בו המשק מסוגל לכלכל אנשים לא עובדים, ושאינם מחפשים עבודה), עשויים להוות מוקד לאי יציבות חברתית. יש חשיבות לאבחנה בין אבטלה לשיעור הבלתי מועסקים. למשל בקרב גילאי 25-64 שיעור האבטלה עשוי להיות 6%, בעוד ששיעור השתתפות בכוח העבודה הוא 80%, כלומר 20% הינם בלתי מועסקים למרות שמרביתם אינם מוגדרים כמובטלים, מפני שאינם מחפשים עבודה.

Delete: אבטלה (Unemployment)Edit: אבטלה (Unemployment)
אבטלה אזורית (Regional unemployment)

אבטלה המתייחסת לתחום גיאוגרפי מסויים שבו יש עודף היצע של עובדים. אבטלה אזורית נתפסת כאיום על היציבות בשל העובדה שהיא מעוררת תנועת אוכלוסין לא מבוקרת.

Delete: אבטלה אזורית (Regional unemployment)Edit: אבטלה אזורית (Regional unemployment)
אבטלה חיכוכית (Frictional unemployment)

אבטלה הנובעת מהחלפת מקומות עבודה. אבטלה מסוג זה מתקיימת גם במצב של תעסוקה מלאה. היקף האבטלה החיכוכית משקף את יעילות תהליכי ההשמה במשק והמחקר האמפירי מראה כי היא מתשנה בתקופות שונות וכן ניכרים הבדלים בין אבטלה חיכוכית של נשים וגברים.

Delete: אבטלה חיכוכית (Frictional unemployment)Edit: אבטלה חיכוכית (Frictional unemployment)
אבטלה מבנית (Structural unemployment)

"אבטלה הנובעת מהפער הקיים בין סוג ההכשרה של עובדים במשק לבין היצע מקומות העבודה. שינוי טכנולוגי או משבר בענף מסוים עלולים לגרום לכך. לדוגמא: גל העלייה הגדול מרוסיה בתחילת שנות ה-90 שהביא מומחים בתחומים בהם לא היה ביקוש בישראל, יצר אבטלה מבנית שנפתרה בעיקר בשל הגמישות בנכונותם של העובדים לעסוק במקצועות שאינם תחומי התמחותם. הסבה מקצועית היא הדרך העיקרית להתגברות על אבטלה מסוג זה."

Delete: אבטלה מבנית (Structural unemployment)Edit: אבטלה מבנית (Structural unemployment)
אבטלה נורמאלית (Unemployment Normal rate of)

שיעור אבטלה שלפחות בתיאוריה לא ניתן לרדת ממנו, גם במשק המוגדר בתנאי תעסוקה מלאה, נוכח ההנחה כי לא ניתן להתגבר על מרכיבי האבטלה החיכוכית (ראה ערך) והאבטלה המבנית (ראה ערך) בטווח הקצר. למרות ההנחה כי קיים שיעור אבטלה נורמלית קשיח, ברור כי שיפור בהשמת עובדים, לרבות הכשרה מחדש למקצועות עם ביקוש גבוה, יכול להקטין את שיעור האבטלה הנורמלית. בעבודות שונות ובמחקרים שבוצעות באזורים שווים של העולם, הוערך שיעור האבטלה הנורמאלית בין 2% בשוק היפני שנחשב יעיל במיוחד בתקופות מסוימות ובין 5% בשווקים שעברו שינויים מבניים גדולים.

Delete: אבטלה נורמאלית (Unemployment Normal rate of)Edit: אבטלה נורמאלית (Unemployment Normal rate of)
אבטלה עונתית (Seasonal unemployment)

"אבטלת עובדים בשל תעסוקה המתאפשרת רק בעונות מסוימות, כגון עונת התיירות לעובדי תיירות, עונת הרחצה למצילי ים, עונות חקלאיות של קטיף וכו'. בעת שהעונה נגמרת, עובדים רבים בענפים המתמחים מוצאים עצמם מובטלים."

Delete: אבטלה עונתית (Seasonal unemployment)Edit: אבטלה עונתית (Seasonal unemployment)
אבטלה רצונית (Voluntary unemployment)

"אבטלה הנובעת מחוסר עניין של עובדים בעבודה בכלל או בהיצע העבודה הספציפית בפרט, אם בשל רמת השכר, אם בשל סוג העבודה האפשרי ואם בשל סיבות תרבותיות ואידיאולוגיות. בדרך כלל חשבונאות לאומית הבוחנת אבטלה על פי מחפשי עבודה שאינם מוצאים עבודה, עשויה שלא לכלול את שיעור האבטלה הרצונית בתוך שיעורי האבטלה."

Delete: אבטלה רצונית (Voluntary unemployment)Edit: אבטלה רצונית (Voluntary unemployment)
אבטלת מיתון (ביקוש חסר) (Demand-deficient unemployment)

"חוסר ביקוש לעובדים במשק בכללו, כלומר הביקוש הכולל לעובדים קטן מההיצע של העובדים."

Delete: אבטלת מיתון (ביקוש חסר) (Demand-deficient unemployment)Edit: אבטלת מיתון (ביקוש חסר) (Demand-deficient unemployment)
אורך הזרוע (arm length)

"עקרון בעולם המשפט המתייחס לעסקאות הנעשות בין צדדים קשורים, כגון העברת נכסים בין בני משפחה. על פי העיקרון המחיר צריך לשקף ערכי שוק , גם אם קיימים אינטרסים להציג מחירים וערכים שונים. ראה גם מחירי העברה. ה-OECD, הפעיל את העיקרון על מערכות עסקיות בינלאומיות שמטרתן למנוע העברות ערך בין מדינות, על מנת למנוע תמרון של אנשי עסקים בהעברת נכסים ורווחים למדינות בהן שיעורי המס נמוכים יותר."

Delete: אורך הזרוע (arm length)Edit: אורך הזרוע (arm length)
אחוז מס שולי (Marginal rate of income tax, Marginal income tax bracket)

שיעור מס הכנסה שבו חייב השקל האחרון במשכורת העובד (שהוא בדרך-כלל אחוז המס הגבוה ביותר שחל על משכורת זו). בישראל נקבע אחוז המס השולי בעיקר לפי מדרגות המס. אחוז המס השולי החל על כל עובד ואחוז המס השולי המרבי מהווים אינדיקטורים לנטל המס. בישראל טבע שר האוצר דאז, משה נסים, את הכלל הנודע ""עיקר ממונו של אדם בידו"", והוריד את שיעור המס השולי המרבי מ-60% ל-48%. בשנים 2003 עד 2006 נערכה הורדה הדרגתית של שיעור המס השולי בישראל, במסגרת יישום המלצותיה של ""ועדת רבינוביץ"" להפחתה הדרגתית של נטל המס על הכנסה מיגיעה אישית. תהליך הפחתה זה צפויה להימשך עד שנת 2010. הדרישה שאחוז המס השולי יהיה פונקציה לא יורדת של ההכנסה, כלומר שהמס יהיה מס פרוגרסיבי היא דרישה בסיסית, כמעט מובנת מאליה, ממערכת מס תקינה. למרות זאת, היו מצבים שבהם פקודת מס הכנסה לא קיימה דרישה זו, וכתוצאה מכך נגרמו עיוותים בולטים בחישוב המס.

Delete: אחוז מס שולי (Marginal rate of income tax, Marginal income tax bracket)Edit: אחוז מס שולי (Marginal rate of income tax, Marginal income tax bracket)
אינפלציה (INFLATION)

תופעה כלכלית של עלייה מתמשכת וקבועה במחיריהם של סחורות ושירותים וירידה בכוח הקנייה של המטבע . תופעה הפוכה לדפלציה.

Delete: אינפלציה (INFLATION)Edit: אינפלציה (INFLATION)
אינפלציה דוהרת (GALLOPING INFLATION)

תהליך של אינפלציה שעוצמתו הולכת וגוברת שנגרמת כאשר הביקוש המצרפי עולה בהרבה על התפוקה הלאומית. (גם: היפר- אינפלציה).

Delete: אינפלציה דוהרת (GALLOPING INFLATION)Edit: אינפלציה דוהרת (GALLOPING INFLATION)
אינצדנטלי (Incidental)

"בדיני מיסים, מתייחס להוצאות שהוצאו בקשר לייצור הכנסות ולכן מותרות בניכוי. כך למשל קבע ביהמ""ש העליון כי קביעת בית משפט המחוזי לגבי הכרה בהוצאות מטפלת לצורך חישוב המס המגיע, נכונה, מאחר והוצאות אלה אינצדנטליות לייצור הכנסת האם."

Delete: אינצדנטלי (Incidental)Edit: אינצדנטלי (Incidental)
אירו (Euro)

"המטבע משותף של 23 מדינות באירופה (נכון 1/1/2014) מוכר גם בכינוי ""יורו"". מסומן € סימון בנקאי – EUR). מדינות אלו מכונות 'גוש האירו', מתוכן 17חברות באיחוד האירופי ועוד 6 מדינות לא חברות 3 חתמו על זכות שימוש באירו (מונקו, סן מרינו וקרית ותיקן).ו-3 הנהיגו את המטבע באופן חד צדדי (אנדורה , מונטנגרו, קוסובו). המדינות האחרות הינן: אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, מלטה, סלובניה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת , קפריסין אסטוניה וסלובקיה. שש מדינות הצפויות להצטרף לגוש האירו ברגע שיעמדו בתנאים כלכליים נדרשים הם: פולין, צ'כיה, הונגריה, ליטא, לטביה, אסטוניה. שלוש מדינות הנמנעות מלהצטרף הן: בריטניה, דנמרק ושבדיה. מקור השם הוא במילה אירופה . האירו הושק ב-1/1/1999 והמטבעות הלאומיים של המדינות השותפות הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע למעשה הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. החל מ-1/1/2002 הוחל בהוצאת המטבעות הלאומיים מהמחזור ולאחר תקופת חפיפה של חודשיים, האירו נותר ההליך החוקי היחיד בגוש האירו. יחידת המשנה של האירו היא הסנט – מאית האירו. לכל מדינה יש אפשרות להדפיס את האירו ולהטביע מטבעות עם מאפיינים לאומיים, כך שצד אחד של השטר או המטבע הוא אחיד והצד השני אופייני לכל מדינה, כאשר ללא קשר היכן הוטבע המטבע, הוא מהווה הילך חוקי בכל רחבי גוש האירו."

Delete: אירו (Euro)Edit: אירו (Euro)
אסכולת שיקאגו (Chicago School)

" מונח זה הוטבע בשנות ה-50' בהתייחסו אל קבוצת כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו שבראשם עמדו חתני פרס נובל מילטון פרידמן וג'ורג סטיגלר. קבוצה זו הפכה לכוח נגד לאסכולת הכלכלנים הליברלית מאוניברסיטת הרווארד. אסכולת שיקאגו מקושרת לתורת המחירים הניאו-קלאסית, למוניטריזם ולליברלריזם של ""השוק החופשי"". על-פי רעיון ""השוק החופשי"", השוק פועל בצורה אופטימאלית כשהממשלה עושה את המינימום הנדרש להסדיר אותו."

Delete: אסכולת שיקאגו (Chicago School)Edit: אסכולת שיקאגו (Chicago School)
ארגון הסחר העולמי (WTO – World Trade Organization)

"ארגון בינלאומי בו חברות מרבית מדינות העולם ואשר תפקידו לנסות ולהקטין את מחסומי הסחר ולהגיע להסכמים מחייבים בין המדינות יאפשרו ביתר קלות זרימת סחורות ושירותים. בין יתר פעילויותיו, הארגון מהווה הבורר העליון בסכסוכי סחר ויכול להטיל סנקציות על מדינות המפרות את ההסכמים. הארגון הוקם על בסיס שיחות שהחלו על ידי 125 מדינות שנציגיהן נפגשו באורוגוואי ונקראו על שמם: ""סיבוב אורוגוואי"". ההסכמים נחתמו ב- 1994 והארגון קם בינואר 1995."

Delete: ארגון הסחר העולמי (WTO – World Trade Organization)Edit: ארגון הסחר העולמי (WTO – World Trade Organization)
ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD)

"Organisation for Economic Co-operation and Development ארגון המורכב ממדינות בעלות כלכלות מפותחות. תנאי הקבלה לארגון נקבעים מעת לעת ומתעדכנים על ידי החברות הקיימות, אם כי העקרונות הבסיסים של הארגון הם קבלת העיקרון של השלטון הדמוקרטי ועקרונות השוק החופשי. מטרת הארגון להוביל מהלכים של פיתוח כלכלי ושיתוף עולה עסקי בינלאומי, אם כי הארגון עוסק גם בסוגיות עקרוניות ומהותיות כגון הקטנת הזיהום, סוגיות כגון סחר נשים, עבודת ילדים וכיוב סוגיות אנושיות ואתיות. גם תנאי הקבלה לארגון כוללים מלבד תנאי סף כלכליים, גם תנאים הנוגעים להתנהלות של המדינות, מבחינת תהליכים חקיקתיים וארגוניים. ישראל הוכרזה כמועמדת להצטרפות לארגון במהלך 2007 . מרכז הארגון נמצא כיום בפריז."

Delete: ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD)Edit: ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD)
ב
בזל 2 (Basel II)

תקנות שנקבעו על ידי המועצה בבזל העוסקת בפיקוח בינלאומי על בנקים ובקביעת סטנדרטים בינלאומיים והקובעת את רמת הלימות ההון וכנגזרת מכך את הדרך בה על הבנקים לנהל את תיק ההלוואות שלהם ולהעריך את הסיכונים הכרוכים בו.

Delete: בזל 2 (Basel II)Edit: בזל 2 (Basel II)
בי.או.טי-בנה הפעל והעבר (BOT-Build Operate & Transfer)

"דרך להקמת ומימון פרוייקטים ציבוריים לפיה זכיין מקבל על עצמו את המימון והקמת פרוייקט ציבורי. לאחר הקמת הפרוייקט הוא גובה את ההכנסות על פי ההסכם שנקבע מהמשתמשים או המדינה, כאשר ההכנסות מחושבות באופן שהזכיין יוכל להרוויח רווח סביר מהקמת הפרוייקט. לעיתים המדינה מעניקה לזכיין רשת ביטחון. בתום תקופת הזיכיון הזכיין מחזיר את הפרוייקט לידי המדינה"

Delete: בי.או.טי-בנה הפעל והעבר (BOT-Build Operate & Transfer)Edit: בי.או.טי-בנה הפעל והעבר (BOT-Build Operate & Transfer)
ביטוח לאומי (National Insurance, Social Security)

מוסד שמטרתו ליישם את רעיון הערבות ההדדית בין אזרחי המדינה. פעולות אלה נעשות על ידי תשלומים לאזרחים שונים במצבי משבר אישיים, כגון אבטלה, פגיעה פיסית או נפשית שאירעה בעבודה או בדרך אליה, לידה ועוד. בישראל הבט""ל מטפל גם בהחזר בשל שירות מילואים. • ואמור להבטיח חגורת ביטחון לאזרחים במצבי משבר כלכלי – אישי.. מקור הרעיון בגרמניה של סוף המאה ה-19 שם הונהג ביטוח בשל נכות וזקנה. במהלך מלחה""ע ה-2 הציג ויליאם בוורידג' לפרלמנט בבריטניה תוכנית ובה הציע ביטחון סוציאלי לכל ימי חיי אזרח במדינה. לאחר המלחמה הביאה התוכנית להקמת ביטוח לאומי בבריטניה. ב-1952 נחתמה אמנה בינלאומית שקבעה תקנים מינימאליים לביטוח סוציאלי: טיפולים במחלות, זקנה, שארים ונכויות בעבודה.

Delete: ביטוח לאומי (National Insurance, Social Security)Edit: ביטוח לאומי (National Insurance, Social Security)
ביטוח סיעודי קבוצתי

"ביטוח שנרכש דרך מקום העבודה (או קיבוצים) ונועד לסייע למבוטח במקרה שהוא הופך לחולה סיעודי. הפוליסה מוגבלת לכמה שנים, אך ניתנת לחידוש"

Delete: ביטוח סיעודי קבוצתיEdit: ביטוח סיעודי קבוצתי
ביטוח פנסיוני (Pension plan)

" תוכנית שנועדה להבטיח לעובד ולבני משפחתו הכנסה בתקופה של אי עבודה: הנגרמות מנכות, זיקנה או מוות. בתוכניות אלה נכללים קרנות פנסיה המנוהלות על ידי גופים מקצועיים בשוק ההון, פנסיה מתקציב המדינה, ביטוחי מנהלים וקופות תגמולים. המטרה המשותפת של כל סוגי התוכניות הן לספק הכנסה לעת זיקנה. במרבית כלכלות העולם יש עידוד עובדים לביטוח פנסיוני, באמתעו הקלות מס על חסכון של עובדים, ופוטרת ממס הפרשות מעבידים למטרה זו."

Delete: ביטוח פנסיוני (Pension plan)Edit: ביטוח פנסיוני (Pension plan)
ביטחון סוציאלי (Social security)

"תפיסה חברתית המתבטאת במערכת של חוקים ותקנות שנועדו לספק לאזרחים יכולת קיום בסטנדרט מוסכם גם בתקופות של מצוקה כלכלית, בין אם היא אישית ובין אם היא מתייחסת לציבור גדול. הכלים המשמשים לרשת הביטחון הם מוסד לביטוח לאומי, חוקים החלים על מעסיקים, פעילות המתבצעת ברמת הרשויות המקומיות, ותמיכה בארגוני המגזר השלישי על ידי הממשלה המייצרים השלמות במקומות בהם הכלים הפורמליים אינם יכולים לפעול בשל מגבלות שונות.:"

Delete: ביטחון סוציאלי (Social security)Edit: ביטחון סוציאלי (Social security)
ביטקוין

" מטבע וירטואלי שהומצא על ידי סטושי נמורו Satoshi Nakamoto והוא הראשון למטבעות שנקראות בשם הכולל מטבעות ובעל שער חליפין המתפרסם ברשת ונקבע על ידי ביקוש והיצע בלי שום כלכלה ספציפית מאחוריו. הביקוש מונע רק על ידי האמונה שבעתיד (הקרוב) ערכו יהיה גבוה יותר מבלי שיש לכך בסיס ממשי. אולם כל עוד יש רבים ובשנת 2013 מספרם הולך וגדל, שמאמינים בכך, ערכו עשוי לגדול. במהלך חודש מאי 2013 למשל, ערכו המריא בתוך ימים ספורים ל-250$ וירד לאחר מספר ימים ל-100 דולר. השוואתו לבועות אחרות נכונה חלקית. מניות טכנולוגיה שמחיריהן התנפחו, ייצגו תקווה לרווחים יוצאי דופן בחברות האלה. בועת הצבעונים המיתולוגית בהולנד של המאה ה-17, התבססה על מוצר מוחשי שערכו בתחילה התבסס על מוצר שהיה לו ביקוש בסיסי ושניתן להרבותו, עד שמחיריו יצאו מגדר ההיגיון והתמוטטו. הביטקוין מבוסס על אמון בעובדה שלא צפוי ניצול לרעה על ידי הגדלת הכמויות פתאום, כמו שיכול לקרות במטבע של מדינה הנאלצת להדפיס כסף לשם כיסוי הוצאות. אמון זה המתבסס על מערכת ממוחשבת מוצפנת מגדירה את ה-BTC כראשון לקבוצה של מטבעות המוגדרים כ- , Cryptocurrency כלומר מטבעות המתבססות על מדע ההצפנה." (Bitcoin (BTC))

Delete: ביטקויןEdit: ביטקוין
בנק ישראל (Bank Of Israel)

"הבנק הראשי למדינת ישראל, באמצעותו מנוהלת המדינית המוניטארית של מדינת ישראל ומשמש כבנקאי ראשי של המדינה. הקמתו אושרה על ידי כנסת ישראל באוגוסט 1954 באמצעות ""חוק בנק ישראל"" והבנק החל לפעול לראשונה בחודש דצמבר באותה השנה בראשותו של דוד הורביץ ששמש כנגיד הראשון. עד אז שימש בנק לאומי לישראל כתחליף לבנק המרכזי.בין תפקידי הבנק: שמירה על יציבות רמת המחירים במשק הישראלי על ידי קביעת שער הריבית המקומית, הנפקת שטרות ומטבעות, הסדרה כיוון ופיקוח מערכת הבנקאות המסחרית בישראל באמצעות המפקח על הבנקים, ניהול יתרות המטבע של הממשלה, פיקוח על השימוש במט""ח ומתן שרותי יעוץ לממשלת ישראל."

Delete: בנק ישראל (Bank Of Israel)Edit: בנק ישראל (Bank Of Israel)
בסיס הכסף (Base money (Monetary base))

כמות שטרות ומטבעות במחזור ועוד הרזרבות המינימאליות הנדרשות ממוסדות אשראי להחזיק במאזנן.

Delete: בסיס הכסף (Base money (Monetary base))Edit: בסיס הכסף (Base money (Monetary base))
ג
גאט"ט (GATT)

הסכם בינלאומי שנחתם ב-1947 שמטרתו לייצר סטנדרטים של סחר בינלאומי חופשי תוך הקטנת המכשולים והמגבלות על סחר זה מתוך הכרה שסחר בינלאומי חופשי אמור להגדיל את רווחת העולם. לעיני היוזמים עמדה מערכת הסחר הבינלאומי לפני מלחמת העולם הראשונה שהתקיימה בין מרבית הכלכלות המובילות, ללא מגבלות מכבידות ואיפשרה פיתוח ושגשוג..

Delete: גאטEdit: גאט
גניבת זהויות (identity theft)

"סוג של הונאה המבוצעת באמצעות איסוף מידע אישי, ובכלל זה תאריך לידה, פרטי חשבון בנק או פרטי רישיון נהיגה, במטרה להתחזות לבעלי המידע. המידע שנאסף משמש לביצוע פעולות בלתי חוקיות, לרכישת מוצרים ושירותים או לניסיון לקבל גישה לחשבון בנק. נוכלים מנצלים את הנטייה לבחור סיסמאות קלות לניחוש כגון: שמות הילדים, חיות מחמד, כתובות או תאריכי לידה."
Delete: גניבת זהויות (identity theft)Edit: גניבת זהויות (identity theft)
גרעון אקטוארי (Actuarial Deficit)

גרעון אקטוארי נוצר כאשר ההתחייבויות של הקרן או של החברה שמספקת ביטוחי חיים גדולים מהכנסותיה ונכסיה.

Delete: גרעון אקטוארי (Actuarial Deficit)Edit: גרעון אקטוארי (Actuarial Deficit)
ד
דואר זבל (SPAM)

"חברות רוכשות מאגרים של כתובות דואר אלקטרוני ומפיצות אליהם חומר פרסומי שיווקי. לרוב, המידע אינו נחוץ ומהווה מטרד. קיימים כלים אוטומטים המזהים דואר כזה, מונעים ממנו כניסה לתיבת הדואר ומפנים אותו למחיצת דואר ""זבל"" או מוחקים אותו."
Delete: דואר זבל (SPAM)Edit: דואר זבל (SPAM)
דיג מקוון (Phishing)

"התחזות, הונאה וגניבת זהות ברשת האינטרנט נקראות ""פישינג"" או הונאה מקוונת. העבירה כוללת שיטות הטעיה להשגת מידע רגיש. הפיתיון מגיע במגוון דרכים, ביניהן: הודעה תמימה בפורום, דואר זבל שנשלח במסווה של דואר אלקטרוני חשוב מהבנק או הודעה על זכייה בהגרלה מיוחדת. המידע המושג בצורה זו משמש לקניות על חשבון המתפתים, שימוש בזהותם למטרות שונות, השגת מידע פרטי, סחיטה וכדו'. Phishing דייג של סיסמאות: החלפת האות הראשונה במילה Fishing (דיג) באות הראשונה של המילה Password סיסמה."
Delete: דיג מקוון (Phishing)Edit: דיג מקוון (Phishing)
דפדפן (Browsers)

"תוכנה המאפשרת צפייה בדפי האינטרנט (WEB). לדוגמה: Firefox ,Internet Explorer ו-Chrome. "
Delete: דפדפן (Browsers)Edit: דפדפן (Browsers)
ה
האקר/ קראקר (Hacker/ Cracker)

"האקר – מושג המשמש לתיאור סוגים שונים של מומחי מחשב ובעיקר מומחי מחשב בעלי ידע טכני בעקיפת גבולות. הם ידועים ביכולתם בשדה התכנות ובכתיבה מהירה של תוכנות. קראקר – בדומה להאקרים, בעלי ידע ומומחיות רבה במחשבים ותכנות. בשונה מההאקרים, הקראקרים ידועים בפריצות למערכות מחשבים ללא רשות. לפיכך, פעילותם של הקראקרים מהווה עבירה על החוק. ניתן לומר שקראקר הוא, למעשה, הגרסה הפלילית של ההאקר. נהוג לכנות את ההאקרים כבעלי כובע לבן (White Hat). לעומת הקראקרים עוטי הכובע השחור (Black Hat)."
Delete: האקר/ קראקר (Hacker/ Cracker)Edit: האקר/ קראקר (Hacker/ Cracker)
הבנק המרכזי של האיחוד המוניטארי האירופי (ECB- European Central Bank)

"אחראי למדיניות המוניטארית של כל החברות באיחוד המוניטארי האירופי כ-16 מדינות. נוצר על ידי האיחוד האירופי ב-1998, כאשר המטה נמצא בפרנקפורט בגרמניה. לפניו היה גוף מתאם שנקרא EMI המוסד המוניטארי האירופי שאף הוא ראשיתו בתיאום מוניטארי קודם. הקמת ה-ECB במקום ה-EMI מבוסס על הסכם מאסטריכט. נשיאו הראשון היה ההולנדי וים דויזנברג (Wim Duisenberg (שהוחלף בסוף 2003 על ידי נשיאו הנוכחי הצרפתי, זאן קלוד טרישה ( Jean-Claude Trichet) לבנק סמכויות בלעדיות להנפיק את המטבע האירופי המשותף האירו. הבנק בעל הסמכויות הבלעדיות בקביעת שערי הריבית, הואשם בעבר בשמרנות יתר ובאי תגובה למצב השווקים, ואי שימוש מספיק בשינויי ריבית כתגובה למצב השווקים. לבנק עצמאות מוחלטת מול המדינות ויש לו אמצעים עצמיים לביצוע הפעולות הפיננסיות הנדרשות מבנק מרכזי."

Delete: הבנק המרכזי של האיחוד המוניטארי האירופי (ECB- European Central Bank)Edit: הבנק המרכזי של האיחוד המוניטארי האירופי (ECB- European Central Bank)
הון ושלטון (Money and Power)

"הביטוי עלה בתודעה הציבורית בישראל על רקע הטענות לריכוזיות היתרה במשק הישראלי, טענות שהחלו להיות מועלות בשנים 2007 ואילך, עת הועלתה הטענה כי מרבית המשק הישראלי נשלט על ידי 18 משפחות בלבד ועד להצעות החוק נגד ריכוזיות שהחלו להתגבש לחקיקה ב-2012. אולם למעשה מקורם הרבה קודם לכן. הביטוי המובהק ביותר של הון ושלטון היה בסוף המאה ה-19 בארה""ב, בעת ששלושת הטייקונים הגדולים של המשק האמריקני דייויד רוקפלר (ע.ע) שעושרו לבד היה שווה ל-1% מכלל הנכסים באמריקה, אנדרו קרנגי (ע.ע) וג'יי, פי מורגן, שלישיה שהיקף רכושם המשותף נאמד במונחי ימינו במעל טריליון דולר. סכום זה שווה ליותר מאשר העושר המצרפי של 50 האנשים העשירים בעולם בשנת 2013. בעת הבחירות של 1996 כשהיתה סכנה ממשית שנציג הדמוקרטים וויליאם ג'נינגס בריאן הצעיר בן ה-36, שנחשב רדיקלי ונואם מחונן, ואיים לפרק את התאגידים הגדולים, יזכה בבחירות, חברו שלושת הטייקונים ותרמו תרומות שבערכי היום נאמדים ב- 60 מיליון דולר למתחרהו הרפובליקני – וויליאם מקינלי. תרומות אלה הפכו את מערכת הבחירות הזו ליקרה ביותר בתולדות ארה""ב (עד אותו יום) וגרמו לכך שהמועמד הרפובליקני הוציא פי חמישה מאשר יריבו הדמוקרטי על מערכת הבחירות. שלושת הגדולים גייסו גם את כל הקהילה העסקית שהפריחה איומים כי אם ייבחר המועמד הדמוקרטי, הם יסגרו מפעלים. שיעור האבטלה באמריקה, למרות הצמיחה המואצת, יצרה לחץ ממשי על רבים מהמעמד הנמוך, שחששו מהגורל הצפוי להם במידה והמועמד הדמוקרטי יזכה בבחירות. למסכת הלחצים נוספה העובדה שהבחירות לא היו ממש חשאיות וניתן היה לדעת מי מצביע למי. בסופו של דבר, הרפובליקנים ניצחו בבחירות, לאחר מערכת בחירות מורטת עצבים, תוך שעשירי אמריקה של אותם ימים מוכיחים כי ניתן לקנות שלטון בעזרת הון. "

Delete: הון ושלטון (Money and Power)Edit: הון ושלטון (Money and Power)
הוצאות מחקר ופיתוח (RESEARCH AND DEVELOPMENT- R&D)

הוצאות הפירמה מוציאה על מחקר ופיתוח, לרבות שכר החוקרים, הוצאות המעבדות, החומרים, הבדיקות החיצוניות, האישורים וכיוב.

Delete: הוצאות מחקר ופיתוח (RESEARCH AND DEVELOPMENT- R&D)Edit: הוצאות מחקר ופיתוח (RESEARCH AND DEVELOPMENT- R&D)
הזמנת רכש (Purchase Order)

מסמך בו מגדיר הקונה למוכר את הפריטים שהוא מעוניין לקבל, תכונותיהם (במקרה בו ניתן יותר מסוג תכונה יחיד למוצר), מועד אספקתה, דרך שינוע וכיוב'.

Delete: הזמנת רכש (Purchase Order)Edit: הזמנת רכש (Purchase Order)
היטל בטחה (Surcharge)

סוג של היטל שכל תכליתו להגן על התעשייה המקומית. מותר ליישום רק כאשר נשקפת סכנה של ממש לתעשייה המקומית. בניגוד להיטל משווה או היטל היצף, אינו מוטל כנגד יבוא לא חוקי אלא גם מותר בשימוש מול יבוא חוקי, בתנאים המוגדרים באמנות הסחר הבינלאומיות.

Delete: היטל בטחה (Surcharge)Edit: היטל בטחה (Surcharge)
היטל היצף (Surcharge)

מוטל כנגד יבוא שיש חשש שהמחיר למוצר היבוא נקבע כמחיר לא הוגן, הנמוך ביצוא לעומת מחירו בארץ מוצאו. מבחינת התיאוריה הכלכלית, מחיר ההיצף הוא כאשר מחיר היצוא מכסה רק את ההוצאות המשתנות אך אינו מכסה את ההוצאות הקבועות בייצור המוצר. התוצאה היא כי התעשייה המקומית מתחרה מול מחיר שאינו משקף עלויות מלאות של המוצר.

Delete: היטל היצף (Surcharge)Edit: היטל היצף (Surcharge)
היטל משווה (Surcharge)

מוטל על יבוא כאשר יש חשש שהיבוא מסובסד על ידי מדינת היעד. ההיטל אמור לנטרל את הסבסוד במחיר המוצר. התנאים להטלת ההיטל למרות קיומם של הסכמים הם: דרושה הוכחה שאכן המחיר הוא מסובסד דרושה הוכחה שהתעשייה הספציפית אכן במצב קשה.

Delete: היטל משווה (Surcharge)Edit: היטל משווה (Surcharge)
היטל צפיפות (Surcharge Congestion)

פיצוי המשולם חברות הספנות על עלויות הנובעות מעיכוב בשל המתנה בנמל, למשל בעת שביתה. היטל הצפיפות נחשב כחלק מדמי ההובלה ומשולם על ידי הצד לעסקה שעל פי תנאי העסקה משלם את דמי ההובלה.

Delete: היטל צפיפות (Surcharge Congestion)Edit: היטל צפיפות (Surcharge Congestion)
היצף (DUMPING)

הצעת מכירה של כמויות גדולות של סחורה או ניירות ערך של חברה בלי לקחת בחשבון את ירידת המחיר שתגרם בשל כך בשוק.

Delete: היצף (DUMPING)Edit: היצף (DUMPING)
הכנסה תפעולית

מושג המתייחס במיוחד למערכת הבנקאית ומטרתו להבחין בין שני סוגי הכנסות של הבנק, הכנסות תפעוליות הנובעות בדרך כלל מעמלות, רווחים ממניות שמחזיק הבנק ודמי ניהול שונים, לעומת ההכנסות הנובעות ממרווחי מימון.

Delete: הכנסה תפעוליתEdit: הכנסה תפעולית
הכנסות (Revenues, Income)

השורה הראשונה בדו""ח רווח והפסד, ממנו מחסירים את ההוצאות על מנת לקבל את הרווח. הכנסה אינה זהה לתקבול. בעוד שתקבול מתייחס לסכום כספי בעין שנכנס לחברה, הכנסה הינה סכום רעיוני שנזקף לטובת החברה ממכירת מוצר או שרות, גם אם התמורה טרם נתקבלה. מבחינת חוקי המס עצם הוצאת החשבונית הופכת את ההכנסה לחייבת במס גם אם טרם נתקבלה התמורה, אלא אם הנישום משלם את המס בהסדר מיוחד, על בסיס מזומן. לעיתים ההכנסה נוצרת גם אם לא הוצאה חשבונית, אלא על פי ההסכם בין הצדדים התמלאו כל התנאים בגינם הלקוח חייב לשלם לנותן השרות או היצרן או הקבלן שהכינו עבורו דבר מה. עצם השלמת חיוביו מייצרת חיוב נגדי של הלקוח ויוצרת הכנסה.

Delete: הכנסות (Revenues, Income)Edit: הכנסות (Revenues, Income)
הלבנת הון (Money Laundering)

פעולות פיננסיות שתכליתן הסתרת מקור הכסף. בדרך כסף שמקורו לא חוקי או כסף שלא שולם עליו מס. כספים אלה בתהליך של ""הלבנת ההון"" מוחזרים בחזרה למערכת החוקית. יש דרכים שונות להלבנת הון. דוגמא לדרך פשוטה, היא כאשר אנשים נכנסים לקזינו עם כסף ""שחור"" רוכשים אסימונים, משחקים מספר סיבובים ומבקשים להמיר את האסימונים בחזרה לכסף מזומן. הכסף המומר, מקורו נחשב כעת ככסף שהורווח בעסקי ההימורים החוקיים ובכך מוסתר מקורו הקודם. על מנת להילחם בכספים אל הקימו וכן FINCEN המדינות רשויות למניעת הלבנת הון המשתפות פעולה ביניהן במידע. ראה הרשות למניעת הלבנת הון וכן ארגון FATE"

Delete: הלבנת הון (Money Laundering)Edit: הלבנת הון (Money Laundering)
המהפך הכלכלי 1977

כינוי למכלול הצעדים שהנהיג שר האוצר הראשון מטעם הליכוד בעת חילופי השלטון הראשונים שאירעו בישראל ב-1977. שמחה ארליך (ראה ערך) בחר לבצע מספר פעולות בחלק סימליות ובחלקם מהותיות שנועדו להמחיש את ההבדלים בין המשטר הסוציאליסטי הקודם ובין הכלכלה הליברלית שהליכוד ינהיג. עיקר הצעדים התמקד בליברליזציה של מט""ח, הן בכמויות הכסף המותרות לאחזקה על ידי אזרחים והן ביכולת לבצע פעולות במט""ח וכן בביטול מס נסיעות.

Delete: המהפך הכלכלי 1977Edit: המהפך הכלכלי 1977
המוסד לתקינה בינלאומית (IASB – International Accounting Standards Board)

המוסד לתקינה בינלאומית, שהוא הגוף המקצועי המיישם את הרעיונות של ה- IASC (ראה ערך) לתקינה חשבונאית בינלאומית, ההולכת ומתפשטת בכל רחבי העולם, כבסיס משותף לעריכת דוחות חשבונאיים.

Delete: המוסד לתקינה בינלאומית (IASB – International Accounting Standards Board)Edit: המוסד לתקינה בינלאומית (IASB – International Accounting Standards Board)
הצהרת פרטיות

קיימת בחלק מאתרי האינטרנט. תיאור של החברה על האופן שבו היא שומרת על פרטיות לקוחותיה ועל המידע עליהם. במקום זה בדרך כלל יאפשרו לגולש להסיר את עצמו מרשימת תפוצה לקבלת חומר פרסומי של החברה ולאסור על העברת פרטיו לצד שלישי.
Delete: הצהרת פרטיותEdit: הצהרת פרטיות
הצפנה (Encryption)

הצפנה ממירה את המידע שלכם למבנה מוצפן שאינו ניתן להבנה ומונע מגורמים שאינם מורשים לקרוא את התוכן. לשם ביצוע ההצפנה מקובל להשתמש בפרוטוקול SSL הנפוץ.
Delete: הצפנה (Encryption)Edit: הצפנה (Encryption)
הרווחים הכלואים

רווחיהן של חברות גדולות שקיבלו פטור מלא ממס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון כל עוד שמרו על הרווחים בתוך ישראל, למשל באמצעות השקעות במדינה

Delete: הרווחים הכלואיםEdit: הרווחים הכלואים
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

גוף הפועל במסגרת משרד המשפטים של מדינת ישראל ותכליתו למנוע הלבנת הון ומימון גופי טרור. הגוף פועל במסגרת שיתוף פעולה בין לאומי (ראה למשל FATF ) וקובע כללים לגבי דיווח של מוסדות כספיים וגופים אחרים, לגבי דיווח על העברות כספים בין גופים ומחול לארץ, על מנת לאתר כספי שמקורותיהם לא חוקיים. לגוף סמכויות אכיפה משפטיות רחבות והוא פועל החל מ-2002 על בסיס חוק למניעת הלבנת הון שנחקק בשנת 2000. הערכה היא כי אכיפה לא חכמה של החוק גרמה לעשירים יהודיים רבים להדיר רגליהם מישראל ולחפש מקומות שונים בעולם להעביר את כספיהם. הביקורת נשמעה במיוחד על רקע הרדיפה של הקרמלין אחר מולטימיליונרים שהסתכסכו עם הקבוצה השלטת בקרמלין בראשותו של פוטין, בשנים הראשונות של המאה ה-21 לאחר ירידתו של בוריס ילצין, בעיקר על רקע חשש הקבוצה השלטת מהשפעתם של העשירים על המערכת השלטונית ברוסיה ובעקבותיה איבדו אחדים את כל רכושם ואילו אחרים הצליחו למלט חלק מעושרם ברגע האחרון למדינות אחרות (עיין למשל בוריס בורזובסקי, מיכאל חודורובסקי ו-יוקוס).

Delete: הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורEdit: הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
ו
וירוס (Virus)

"תוכנת מחשב החודרת למחשב או להתקן מחשב (כמו מחשב כף יד או טלפון סלולרי חכם)' ללא ידיעת המשתמש וגורמת שיבושים ותקלות בהפעלת המחשב. התוכנה בנויה משורות קוד, שהן הוראות למחשב, ועוברת ממחשב למחשב דרך אמצעי הקלט / פלט של המחשבים (למשל קבצים המורדים מאתר אינטרנט). כיוון שגם וירוס ביולוגי פועל בדרך דומה (חודר לתאי הגוף וגורם להם לבצע הוראות הכתובות בקוד הגנטי שלו), התקבל הכינוי ""וירוס"" גם בהקשר זה."
Delete: וירוס (Virus)Edit: וירוס (Virus)
ז
זיהוי ביומטרי

"ביומטריה היא טכניקת זיהוי ואימות המבוססת על מידע פיסי כגון: טביעת האצבע, סריקת קשתית העין, מבנה כף היד, חתימת קול וכדומה."
Delete: זיהוי ביומטריEdit: זיהוי ביומטרי
ח
חברה קשורה, חברה מסונפת (Related Company, Affiliated Company)

חברה א' קשורה לחברה ב' כאשר 25% או יותר מהון המניות המונפק של חברה א', או 25% ויותר מכוח ההצבעה, או 25% מהזכויות למינוי מנהלים בחברה א' נמצאים בידי חברה ב'. כמו כן, חברה קשורה הינה חברה אשר 25% מההון העצמי שלה מושקעים בחברה אחרת.

Delete: חברה קשורה, חברה מסונפת (Related Company, Affiliated Company)Edit: חברה קשורה, חברה מסונפת (Related Company, Affiliated Company)
חברות דירוג אשראי (Credit rating agencies)

חברות העוסקות בדירוג אשראי כגון בחו""ל סטנדרט אנד פור S&P, מודיס Moody's , Fitch העולמיות או בישראל מעלות החברה הראשונה שהוקמה ע""ע ומייצגת למעשה את S&P ומידרוג ע""ע, המייצגת את Moody's .

Delete: חברות דירוג אשראי (Credit rating agencies)Edit: חברות דירוג אשראי (Credit rating agencies)
חדלת פירעון (Default)

אירוע המתרחש כאשר החברה לא עומדת בהתחייבויות כלפי מחזיקי אגרות החוב (תשלום ריבית ואו תשלום הקרן).

Delete: חדלת פירעון (Default)Edit: חדלת פירעון (Default)
חומת אש (FireWall)

"מערכת לניטור וחסימת התקשרויות בלתי רצויות דרך רשת התקשורת שהמחשב מחובר אליה, המיושמת כתוכנת מחשב או כחומרה ייעודית. מערכת זו מהווה נדבך חשוב באבטחת המחשב ביחד עם תוכנת אנטי וירוס."
Delete: חומת אש (FireWall)Edit: חומת אש (FireWall)
חוק ציות לחוקי המס האמריקאים בחו"ל (Fatca- Foreign account tax compliance)

חוק מס אגרסיבי שנחקק על ידי השלטונות האמריקאים ולפיו נאלצים גופים פיננסיים בעולם להתקשר עם השלטונות האמריקאיים ולהעביר מידי שנה פרטים אודות לקוחותיהם שהם אזרחים אמריקאיים, באופן שעשוי להפר סודיות בנקאית ואף להתנגש עם חוקים במדינות אחרות. מטרת החוק מניעת העלמות מס על ידי אמריקאיים בעת שהם משקיעים כספים מחוץ לארה"ב

Delete: חוק ציות לחוקי המס האמריקאים בחוEdit: חוק ציות לחוקי המס האמריקאים בחו
חיבור העולה על סך חלקיו

"המונח אמרג'נס מבטא חיבור של חלקים ""טיפשים"" או לפחות לא מתוחכמים המייצרים ביחד שלמות מורכבת. כך למשל קן נמלים, שמעקב אחריו מראה כי הקן כולו מתנהל כמו יישות תבונית מורכבת לעומת התפקוד הבסיסי של כל נמלה בנפרד, שאינה מבינה את התמונה הכוללת ומבצעת רק משימות מוגדרות. הנמלים חוברות יחד ליצור קן שתפקודיו מורכבים ומרובים, גידול הדור הבא, ייצור דבש, טיפוח גינות, גידול כנימות כדוגמת פרות לחלב במשק החי ועוד, אבל כל נמלה מבצעת רק פעולה פשוטה שאינה מבינה את משמעותה. או דוגמא אחרת היא המוח, המורכב ממיליארדי תאי עצב שכל אחד מבצע פעולה כימית-חשמלית פשוטה אבל ביחד המוח אחראי על תהליכים מאוד מורכבים יש קרבה למונח סינרגיה (ע.ע), אבל מדובר בחיבור ברמה גבוהה יותר יש השערות כי הרשתות החברתיות מתקרבות למצב שכשלמות אחת הן משקפות מעין תבונה עילאית העולה על סך חלקיה ולמעשה מהוות מעין דוגמא נוספת לקן הנמלים או למוח ומבטאות לכן את תופעת האמרג'נס גם במעשי ידי אדם ולמעשה מהוות את הסיבה להצלחה הכלכלית הגדולה של רשתות כאלה, בשל הערך המוסף שהן יוצרות.. (Emergence)

Delete: חיבור העולה על סך חלקיוEdit: חיבור העולה על סך חלקיו
חיבור מאובטח (Secure Session)

"בכניסה לאתר בנק, לדוגמה, לאחר הקלדת שם המשתמש והסיסמה מועבר הגולש ל""איזור המאובטח"", שבו הפעולות המבוצעות – מוצפנות. לדוגמה: באמצעות פרוטוקול SSL. לעיתים כדי להדגיש כניסה ויציאה מאזור מאובטח, יופיע חלון ובו הודעה על מעבר בין האזורים."
Delete: חיבור מאובטח (Secure Session)Edit: חיבור מאובטח (Secure Session)
חסמים לא מכסיים (Non tariff barriers)

שיטות שונות שמדינה נוקטת על מנת להגן על תוצרת מפני תוצרת ממדינות זרות. לדוגמא, מדינה יכולה לדרוש סימונים שונים על הסחורה, אריזות מיוחדות או תכונות שיש להוסיף לכל מוצר. כל דרישה כזו מכבידה על היבואן ומקשה עליו בתחרות לעומת התוצרת המקומית.

Delete: חסמים לא מכסיים (Non tariff barriers)Edit: חסמים לא מכסיים (Non tariff barriers)
חרטה, תיאורייה (Regret theory)

תיאוריה שמסבירה תופעות של שנאת סיכון ברמה המוגדרת "לא רציונאלית". הרצון להימנע מחרטה גורמת לאנשים להעדיף אסטרטגיות של שנאת סיכון קיצונית, גם במחיר של אבדן הזדמנויות מצוינות. לעיתים פעילות שיווקית מיועדת להפוך את אסטרטגיית החרטה על פיה, על ידי יצירת מצג הגורם למקבל ההחלטה לחשוש ממצב בו אינו מקבל את ההצעה וכי יתחרט לאחר מכן.

Delete: חרטה, תיאורייה (Regret theory)Edit: חרטה, תיאורייה (Regret theory)
חשיפות אבטחת מידע (Security Vulnerabilities)

"תקלות או טעויות בתוכנה (חורים באבטחה או באגים). חשיפות אלו עלולות להיות מנוצלות על-ידי גורמים בלתי מורשים/ האקרים, על מנת להיכנס לרשתות מחשוב, ליישומים ומאגרי מידע. כאשר מתגלה חשיפה כזו, חברות האנטי וירוס מייצרות בדרך כלל פתרון תיקון לחשיפה בשם טלאי (PATCH) או תיקון (FIX). "
Delete: חשיפות אבטחת מידע (Security Vulnerabilities)Edit: חשיפות אבטחת מידע (Security Vulnerabilities)
חתימה דיגיטלית (Digital Signature)

"חתימה דיגיטלית היא תת-קבוצה של המושג חתימה אלקטרונית. תעודת זהות אלקטרונית המאפשרת זיהוי מאובטח של הגולשים וביצוע פעולות / עסקים דרך האינטרנט. התעודה יכולה להיות תוכנה המשולבת בדפדפן או חומרה בצורה של כרטיס חכם. חתימה אלקטרונית מקבילה במובנים מסוימים לחתימה פיסית ידנית. חתימה דיגיטאלית היא כלי המספק הצפנה של מידע דיגיטאלי. חוק החתימה האלקטרונית בישראל מגדיר את החתימה האלקטרונית כתוכנה, חפץ או מידע ייחודיים שנועדו ליצירת חתימה או סימן אלקטרוני המקושרים או מוצמדים למסר אלקטרוני ומאפשרים זיהוי של בעל אמצעי החתימה. ערך זה מתייחס לחתימה דיגיטלית בהיבטי הצפנה."
Delete: חתימה דיגיטלית (Digital Signature)Edit: חתימה דיגיטלית (Digital Signature)
י
יאט"ה (IATA)

International Air Transport Association ארגון בינלאומי פרטי של חברות תעופה, המשמש מעין קרטל, של נותני שירות הובלה אווירית. מטרות הארגון: לעדד תובלה אווירית בטוחה, סדירה וחסכונית, לעודד הובלת מטענים ונוסעים בדרך האוויר ולחקור את הבעיות הכרוכות בכך, לדאוג לשיתוף פעולה בין כל הגורמים העוסקים בהובלה אווירית ועם המוסדות הבינלאומיים הרלבנטיים. תנאי ההובלה ותעריפיה כפי שנקבעים על ידי הארגון מחייבים כל מוביל החבר בארגון.

Delete: יאטEdit: יאט
יבוא (Import)

רכישת סחורות בחו""ל והבאתן לארץ מוגדרת יבוא

Delete: יבוא (Import)Edit: יבוא (Import)
יבואן (Importer)

מי שעוסק ביבוא או מי שהעסק שבבעלותו מייבא סחורה ממדינות זרות.

Delete: יבואן (Importer)Edit: יבואן (Importer)
יהלום

אבן חן הנכרית בטבע כמינרל בעל דרגת קושי הגבוהה ביותר בין החומרים המוכרים בשימוש. נחשב בעל ערך כלכלי גבוה. מורכב מהיסוד הלא מתכתי – פחמן, המסודר בצורת קוביה או בצורה של תמניון שהוא שתי פירמידות ריבועיות המחוברות בבסיסן וכל צלעותיהן משולשים שווי צלעות. לפחמן יש מספר סוגי מולקולות (אלטרופים) כמו גרפיט, פולרן ועוד. היהלום בצורתו הנקיה הוא שקוף לחלוטין, אבל לעיתים בשל פגמים במבנה המולקרולי או ""זיהומי חנקן"", הוא עשוי לקבל צבעים שונים. היהלום נחשב כנכס השומר על ערכו, ולמרות שימושיו התעשייתיים הרבים בעיקר בליטוש וחיתוך ועיבוד מתכות, הוא נפוץ בהיותו משובץ בתכשיטים, ולכן מהווה מעין מאגר ערך, בהיותו מחזיק בנפח קטן ערך כספי גדול. בתקופות משבר שימשו יהלומים להברחת נכסים מתחת לאפם של כובשים ובוזזים, עניין שהגביר את הפופולריות שלהם ככלי לשימור ערך כלכלי במשפחה. היהלומים עוברים ליטוש שמטרתו להגדיל את החזרת האור, את עוצמת הצבע ותכונות נוספות המעלות את ערכן ולכן יש חשיבות להתמחות בליטוש ולטכנולוגיות המבוססות על הבנת מדע האור. הערכת הלומים נחשבת למדע המצריך ניסיון והתמחות רבה. היהלום נזכר בתנ""ך כאחד מ-12 אבני החושן שענד הכהן הגדול. (Diamond)

Delete: יהלוםEdit: יהלום
ייסוף (Revaluation)

עלייה בערכו של מטבע מסוים ביחס לערכם של מטבעות אחרים מוגדרת כייסוף, הפוך מפיחות. לדוגמא, שינוי בערכו של היחס שקל דולר מ- 4.6 ₪ לדולר ל- 4.05 ₪ לדולר, מהווה ייסוף בערכו של השקל ופיחות בדולר.

Delete: ייסוף (Revaluation)Edit: ייסוף (Revaluation)
יצוא (Export)

הסחורות המיוצרות או עוברות שינוי בערכן המוסף בארץ ונמכרות למדינה אחרת מוגדרות יצוא

Delete: יצוא (Export)Edit: יצוא (Export)
יצואן (Exporter)

מי שעוסק ביצוא או מי שהעסק שבבעלותו מייצא סחורה למדינות זרות.

Delete: יצואן (Exporter)Edit: יצואן (Exporter)
כ
כרטיס חכם (Smart Card)

כרטיס חכם שומר מידע ויישומים ברכיב מעבד המשולב בגוף הכרטיס. על כרטיס זה ניתן להתקין גם תעודה דיגיטלית להזדהות מול מערכות.
Delete: כרטיס חכם (Smart Card)Edit: כרטיס חכם (Smart Card)
מ
מאקרו כלכלה (Macro economics)

נקרא בעבר גם (כלכלה מדינית) התחום בתיאוריה הכלכלית העוסק בכלכלת המשק כולו, מחזורי עסקים, במדיניות כלכלית ובהשפעותיה על הגדלים המצרפיים במשק כגון צמיחת התמ""ג, אבטלה ותעסוקה, אינפלציה וסחר חוץ.

Delete: מאקרו כלכלה (Macro economics)Edit: מאקרו כלכלה (Macro economics)
מבחן הכנסה (Income test Means test)

מבחן המתייחס להענקת זכויות למבוטחים, כגון במוסד לביטוח לאומי או במוסדות סוציאליים אחרים. כך למשל, קיימת גישה לפיה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה יהיה מי שהכנסתו נמוכה מתקרה מסוימת שנקבעה בתקנות הביטוח לאומי. לגבי קצבת זקנה למשל, הוחלט לוותר על מבחן ההכנסה, והמאבק העקרוני נמשך בין שתי הגישות, אלה התומכים במבחני הכנסה לצורך זכויות מסוימות ואלה הנוקטים בעקרון האוניברסאליות של הביטוח לאומי. אולם המינוח מתייחס גם להקשרים רבים נוספים, בהם מבחן ההכנסה הינו רלבנטי לקבלת זכויות.

Delete: מבחן הכנסה (Income test Means test)Edit: מבחן הכנסה (Income test Means test)
מדד ג'יני (Gini Coefficient)

מדד ג'יני מודד את מידת אי השיוויון במשק, על ידי חישוב השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לבין האלכסון מחולק בשטח המשולש. ערכו נע בין 0 ל-1, כאשר 0 משקף שיוויון מלא מאחר והעקומה מתלכדת עם האלכסון שמשעותה כי כל עשירון באוכלוסיה מקבל בדיוק עשירית מההכנסות. המדד פורסם על ידי הסטטיסטיקאי והדמוגראף האיטלקי קורדו ג'יני בשנת 1912. המדד יכול למדוד את רמת האי שיוויון לפני מס וכמובן ניתן לבצע תיקום לאחר מס על מנת לראות באיזו מידה מדיניות המס מתקנת את רמת האי-שיוויון באוכלוסייה נתונה. בישראל מדד ג'יני היה במשך שנים סביב 0.3, אך ממחצית שנות ה-90 כתוצאה מצמיחה חזקה ולא שוויונית עלה המדד לערכים סביב 0.39 נתון שמיקם את ישראל בין מדינות ה-OECD בערך במקום החמישי-שישי מבחינת אי השוויון. במדינות שאינן נמנות על מדינות ה-OECD נמדדים ערכי המדד במידה רבה של אי שוויוניות, כגון ברזיל 0.55 אנגולה 0.6 צ'ילה 0.52 סין 0.47 קולומביה 0.56 וקונגו 0.5 הונג קונג 0.53 ומלזיה 0.46. מנגד יש מדינות המבליטות בשוויוניותן היחסית, כגון אוסטריה וצ'כיה שתיהן עם 0.26 ודנמרק בולטת עם 0.24. צרפת 0.33 למרות מדיניות סוציאליסטית ואילו גרמניה היותר קפיטליסטית נהנית מרמה של 0.28. ארה""ב 0.45 ואילו קנדה 0.33 . בריטניה 0.34. ניו זילנד 0.36 ואוסטרליה 0.3

Delete: מדד ג'יני (Gini Coefficient)Edit: מדד ג'יני (Gini Coefficient)
מדד הביג מק (Big Mac Index)

מדד הבודק את כוח הקניה בכל המדינות על ידי חישוב כמה זמן נדרש בעבודה בשכר ממוצע על מנת לרכוש את המוצר הפופולרי של חברת מקדונלנד'ס, הביג-מק. המדד הוצג על ידי עיתון האקונומיסט והוא מייצג את כוח הקניה מפני שההנחה היא כי כל זכיין של מקדונלד'ס משקף במחיר הביג-מק את העלויות הריאליות של הכנת המאכל על כל מרכיביו רעיון הביג-מק הוא למעשה רעיון מפושט ופופולרי של PPP (עע)

Delete: מדד הביג מק (Big Mac Index)Edit: מדד הביג מק (Big Mac Index)
מדד מחירים לצרכן (CONSUMER PRICE INDEX)

סל של מחיר/מחירים המבוסס על אוכלוסיה ממוצעת שנבחרה כמייצגת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

Delete: מדד מחירים לצרכן (CONSUMER PRICE INDEX)Edit: מדד מחירים לצרכן (CONSUMER PRICE INDEX)
מדיניות מוניטארית (Monetary policy)

מרכיב המדיניות הכלכלית העוסק בכמות הכסף במשק ובשערי הריבית ומנוהל על ידי הבנק המרכזי.

Delete: מדיניות מוניטארית (Monetary policy)Edit: מדיניות מוניטארית (Monetary policy)
מדיניות פיסקאלית (Fiscal policy)

מרכיב המדיניות הכלכלית הכולל את תקציב המדינה ואת המיסים והמבוצע בדר כלל על ידי הרשות המבצעת באמצעות אגף המיסים ואגף התקציבים.

Delete: מדיניות פיסקאלית (Fiscal policy)Edit: מדיניות פיסקאלית (Fiscal policy)
מונופול

מונופול (מיוונית) מוכר יחיד. מדובר במצב שוק בו ניצב מוכר יחיד מול קונים רבים ולא מאורגנים ולכן בכוחו לדרוש מחיר גבוה יותר בהשוואה למצב של תחרות בין מספר פירמות. יש הבדל בין ההגדרה הכלכלית המתייחסת ליחידותו של המונופול לעומת הגדרות משפטיות המאפשרות להכריז בשוק מסויים על חברה כמונופולית, גם בשעה שיש מתחרות נוספות. דבר זה קורה כאשר לפירמה הגדולה בשוק יש יותר מ-50% נתח שוק. המונופול אינו חייב להיות פירמה ענקית כגון חברת החשמל או מיקרוסופט, אלא, ניתן לראות מצבים מונופוליים רבים גם עם פירמות קטנות, כך למשל המזנון הצמוד לאולמות הסרטים הינו מונופול, מול כל לקוחות הסרטים ולכן מחיריו יהיו גבוהים ממחירי מזנונים הנמצאים בסביבה תחרותית יותר. למונופול אין כוח בלתי מוגבל כפי שנוטים לחשוב לעיתים. כוחות של המונופול מסתיים בנקודה בה מסתיים עניינו של הצרכן. כלומר כאשר המונופול רוצה לגבות מחיר גבוה יותר עליו לשקול, האם ירידת הכמות שהצרכן ירצה לצרוך עקב העלאת המחיר טובה עבורו? וכן האם לצרכן יש חלופות שכעת נוכח רמת המחירים החדשה הוא ירצה לשקול, גם אם קודם לא שקל אותם. (Monopoly)

Delete: מונופולEdit: מונופול
מונופסון

מונופסון קונה יחיד, ההפכי למצב המונופול (ראה ערך) ובעל כוח דומה. כוחו נגזר מכך שהוא קונה יחיד מול מוכרים רבים ולכן יכול לרכוש במחיר נוח יותר. מצב של מונופסון נדיר יותר מאשר מצב של מונופול ולעיתים מדברים על כוח מונופסוני להבדיל ממונופסון טהור, כלומר מצב שוק שבו הקונה הוא קונה דומיננטי, הגם שאינו קונה יחיד. לדוגמא רשת הספרים סטימצקי נחשבה בעלת כוחות מונופוליים ומונופסוניים במשך שנים ארוכות. העובדה שהיא היתה בעלת כוח מונופולי, קרי אחוזים ניכרים ממכירת הספרים (שאינם ספרי לימוד) שווקו באמצעותה, נתנה לה גם כוח מונופסוני מול הוצאות הספרים שרבות מהם נאלצו להתאים את עצמן למדיניות הרכישה שלה, להבדיל ממצבם מול חנויות ספרים בודדות. (Monopsony)

Delete: מונופסוןEdit: מונופסון
מזומן

כסף, הנכס הנזיל ביותר, האמצעי המקובל ביותר לביצוע עסקאות. תשלום במזומן הכוונה תשלום בכסף, אם כי, בהרחבה גם העברה בנקאית מוגדרת כהעברת מזומן. (cash)

Delete: מזומןEdit: מזומן
מחזורי עסקים (Business cycle)

תופעה כלכלית המתייחסת לתקופות של גאות ושפל בצמיחה הכלכלית מחד ובמקביל לאבטלה ומיתון מאידך. המדיניות הכלכלית מכוונת להקטנת התנודתיות של מחזורי העסקים.

Delete: מחזורי עסקים (Business cycle)Edit: מחזורי עסקים (Business cycle)
מחילת חוב (loan forgiveness)

ויתור לחייב על חלק או כל חובו ,בדרך כלל בשל נסיבות של משבר כלכלי של החייב ובמסגרת הסדר כולל להסדרת מכלול התחייבויותיו

Delete: מחילת חוב (loan forgiveness)Edit: מחילת חוב (loan forgiveness)
מט"ח

מטבע חוץ להלן הקיצורים של המטבעות העיקריים בעולם מטבע/ שם/ סימון מוסכם EUR/ אירו/ € USD/ דולר אמריקני/ $ GBP/ סטרלינג בריטי/ &£ CAD/ דולר קנדי/ AUD/ דולר אוסטרלי/ ILS/ שקל/ ₪ JPY/ יין יפני/ &¥ CHF/ פרנק שוויצרי/

Delete: מטEdit: מט
מיחזור (Rcyceling)

במילה מיחזור עשויים להסתתר מספר פרשנויות. אחת מתייחסת לפירוק של מוצרים שונים והפיכתם לחומרים בסיסיים על מנת לאפשר שימוש מחודש בתהליכים תעשייתיים. למשל נייר ממוחזר יכול לשמש למוצרים פחותי ערך כגון תבניות ביצים או קרטון אריזה. מיחזור בקבוקים עשוי להיות ""שימוש חוזר"" באותם בקבוקי זכוכית או אף פלסטיק לאותן מטרות. במרבית המקרים יש ירידה במדרג השימושי, אך ככל שטכנולוגיות המיחזור מתקדמות, כך גדלה יעילות המיחזור. לעיתים יש אבחנה בין המושג שימוש חוזר ובין מיחזור שכן שימוש חוזר מאפשר יעילות רבה יותר בניצול המוצר ואינו כרוך בהפיכתו למוצר אחר תוך תהליך עיבוד, אלא בדרך כלל רק ניקיון או מילוי מחדש או טעינה של סוללות וכיוב'. שימוש בפסולת לייצור אנרגיה למשל, עשוי אף הוא להיקרא מיחזור, שכן לכאורה אין הבדל עקרוני אם החומר משמש לייצור מוצר נחות יותר או לשימוש כאנרגיה בעת שריפתו. שבדיה למשל, הינה יבואנית גדולה של זבל לצורך ייצור אנרגיה. במיחזור מתכת יש יעילות כלכלית גבוהה שכן עלות המיחזור נמוכה, במרבית המקרים, במידה ניכרת מאשר הפקת מתכות מהטבע. בישראל יש מיחזור רב היקף של מים משימוש ביתי, המושבים לצרכי השקיה חקלאית.

Delete: מיחזור (Rcyceling)Edit: מיחזור (Rcyceling)
מייג'ור פיירס (Major pairs)

הסיבה לאי תרגום לעברית, ""הזוגות העיקריים"", הוא כי המונח אינו נמצא בשימוש בעברית. מדובר על חמשת המטבעות העיקריים הנמצאים במסחר במט&""ח כאשר ארבעה מהם מייצרים מול הדולר האמריקאי את נפחי המסחר המובילים בעולם. הדבר נובע כמובן ממרכזיותו של הדולר ברזרבות המוחזקות בידי מדינות. הזוג העיקרי הוא מסחר בין הדולר ליורו. לאחר מכן הדולר והין היפני, הדולר והליש&""ט הבריטית והדולר מול הפרנק השווייצרי. בעוד שהדולר והיורו מייצגים את הכלכלות הגדולות בעולם ויפן את העצמה שהיתה עד לא מכבר הכלכלה השניה בגדלה, הרי הליש&""ט נהנית ממעמד מוביל בשל העובדה שבלונדון יש הריכוז הגדול בעולם של מוסדות פיננסיים והמסחר בבורסה של לונדון הוא אחד משלושת המובילים בעולם בצד ניו יורק והונג קונג. בשוויץ הסיבה דומה. עצמת המערכת הבנקאות השוויצרית מייצרת מכפיל כוח למטבע השווייצרי. באם השלטונות הסיניים יחליטו על שחרור המטבע הסיני RMB לשוק החופשי ללא ויסות, הרי מסחר של המטבע הסיני מול הדולר, צפוי להיות שני במסחר רק לדולר מול היורו בשל גודלה של הכלכלה הסינית ומעמד היצוא שלה.

Delete: מייג'ור פיירס (Major pairs)Edit: מייג'ור פיירס (Major pairs)
מיליארדר (Billionaire)

אדם שרכושו הנקי עולה על מיליארד דולר אמריקאיים.

Delete: מיליארדר (Billionaire)Edit: מיליארדר (Billionaire)
מיליונר (Millionaire)

א. בהשאלה – אדם עשיר ב. אדם שרכושו הנקי (בניכוי התחייבויותיו) עולה על מיליון (בדרך כלל מתייחסים למיליונר במטבע הדולר האמריקני) ג. אדם שיש ברשותו נכסים נזילים בהיקף העולה על מיליון דולר

Delete: מיליונר (Millionaire)Edit: מיליונר (Millionaire)
מיקור חוץ (Outsourcing)

תהליך עסקי שבו החברה מוציאה חלק מפעילויותיה לקבלן חיצוני. בדרך כלל החברה לא מוציאה את פעילויות הליבה שלה אלא פעילויות תומכות כגון פעילות המיחשוב, שמירה, ניקיון , לוגיסטיקה וכיוב.

Delete: מיקור חוץ (Outsourcing)Edit: מיקור חוץ (Outsourcing)
מיקרו כלכלה (Microeconomics)

התחום בתיאוריה הכלכלית העוסק ביחידות הכלכליות הבסיסיות וביחסים שביניהם.תהליך קבלת ההחלטות של הפרטים והפירמות, תהליך קביעת המחירים במצבי שוק שונים, שיווי משקל ענפי וכיוב'

Delete: מיקרו כלכלה (Microeconomics)Edit: מיקרו כלכלה (Microeconomics)
מיתון (Moderation)

מונח מאקרו כלכלי שמשמעותו האטה בצמיחה של המשק. מיתון מוגדר לרוב (משתנה ממדינה למדינה) כמצב בו לא קיים גידול בתוצר המקומי ולכן יכול להיות מושפע מגורמים רבים. אבטלה, פשיטות רגל של עסקים וירידה בהיקף העסקים במשק הם ממאפייניו של המיתון. מיתון מתמשך לאורך תקופה ארוכה מוגדר כשפל כלכלי.

Delete: מיתון (Moderation)Edit: מיתון (Moderation)
מכון היצוא (The Israel export and international cooperation institute)

שמו המלא הוא המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי http://www.export.gov.il גוף הנתמך על ידי הממשלה ומשותף לגורמים נוספים במשק כגון התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר ואשר תפקידו לעסוק בנושאים של סחר חוץ ולקדם את היצוא מישראל. זאת, הן בהשתלמויות בנושא, הן באספקת מידע למבקשים לייצא והן בפעולות יוזמתיות, כגון מאגדי יצוא, המקלים או מאפשרים לגופים קטנים לבצע יצוא.

Delete: מכון היצוא (The Israel export and international cooperation institute)Edit: מכון היצוא (The Israel export and international cooperation institute)
מכס (Customs)

מס עקיף המוטל על מוצרים המיובאים מחו"ל. המכס הוא אחד מסוגי המס הקדומים ביותר ובנוסף להיותו מקור להכנסות למדינה משמש גם כהגנה על תוצרת מקומית בכך שהוא מייקר את התוצרת המתחרה מחו"ל. יש שיטות שונות למכסים, ביניהם, שיעור קבוע על מחירי המוצרים, סכום קבוע ליחידה ומכס מעורב המשלב סכום קבוע ושיעור יחסי מערך הסחורה. בעקבות הסכמי הסחר בעולם, שיעורי המכס ויכולת הטלתם הולכת ופוחתת בהתאם להסכמים הבינלאומיים ואזורי הסחר.

Delete: מכס (Customs)Edit: מכס (Customs)
מכפיל קיינסיאני (Labor Multiplier)

המכפיל הנגזר מהמודל הקיינסיאני ועיקרו הוא עד כמה הגדלת השימושים, שיכולה להיות הגדלה הצריכה הפרטית או הצריכה הציבורית או הביקוש להשקעות, תגרום להגדלת התוצר. מכפיל רווח p/e שווי השוק של החברה חלקי הרווח הנקי של החברה או מחיר מניה חלקי הרווח למניה. משמעות המכפיל הינו תוך כמה שנים יצטבר הרווח הנקי למחיר הכולל של מניות החברה או תוך כמה שנים יחזיר רוכש המניה את השקעתו בקצב צמיחה קבוע של החברה. המכפיל משמש ככלי חשוב בהערכת שווי חברות ובהשוואת רמות מחירים של מניות

Delete: מכפיל קיינסיאני (Labor Multiplier)Edit: מכפיל קיינסיאני (Labor Multiplier)
מכפיל תעסוקה (Labor Multiplier)

מופיע במספר שימושים. בשימוש הנפוץ ביותר: 1. היחס בין עובדים ישירים לבין עובדים עקיפים הנגרמים כתוצאה מהעסקת העובדים הישירים. 2. עשוי להיות גם היחס בין 1 ₪ שהוצא לצורך מסוים (השקעה בתשתיות, למשל )ובין מספר 0 ₪ שנגרמו כתוצאה מכך בשימוש להעסקת עובדים.

Delete: מכפיל תעסוקה (Labor Multiplier)Edit: מכפיל תעסוקה (Labor Multiplier)
מכתב אשראי (LC – Letter of Credit)

שיטת תשלום בה לפי בקשת היבואן, בנק פותח מכתב אשראי לטובת היצואן בארץ היבוא, התחייבות לשלם ליצואן את ערך הסחורה כנגד הצגת המסמכים העומדים בתנאים שנקבעו על ידי הבנק.

Delete: מכתב אשראי (LC – Letter of Credit)Edit: מכתב אשראי (LC – Letter of Credit)
מלכודת העוני (Poverty trap)

מושג המתייחס לחוסר יכולתו של העני להיחלץ מעוניו באמצעות הצטרפות לכוח העבודה, משום שצעד זה גורם לאובדן הטבות התלויות במבחן הכנסה, כך שההכנסה הפנויה של העני פוחתת עקב יציאתו לעבודה. מלכודת העוני מקשה מאוד על חזרתם למעגל העבודה של מקבלי הבטחת הכנסה .

Delete: מלכודת העוני (Poverty trap)Edit: מלכודת העוני (Poverty trap)
מס עקיף (Indirect tax)

מס המוטל על ההוצאה, כגון מס ערך מוסף (מע""מ) , מכס ומס קניה.

Delete: מס עקיף (Indirect tax)Edit: מס עקיף (Indirect tax)
מס ערך מוסף (Value added tax-VAT)

מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים ושירותים. הצרכן הסופי משלם את המס במלואו, אולם צרכן ביניים, שהוא בדרך יצרן או מתווך, גובה מס מהצרכנים על מנת לשלמו לממשלה אבל מקזז ממנו מס שהוא עצמו שילם על מוצרים ושירותים אחרים. כל למשל כאשר המס בישראל הוא 15.5%, צרכן המשלם על מסך מחשב 1155 ₪, 155 ₪ מסכום זה מועברים על ידי המוכר לרשויות המס. אולם אם המוכר רכש את המסך ב-600 ₪ + מע""מ, הוא שילם למעשה 693 ₪. במקרה כזה המס שגנבה ממנו היה 93 ₪ שישולם על ידי הסיטונאי והא עצמו ישלם לממשלה רק 62 ₪ =93- 155.

Delete: מס ערך מוסף (Value added tax-VAT)Edit: מס ערך מוסף (Value added tax-VAT)
מס קניה

מס עקיף המוטל על הצריכה. הוא מוטל הן על היבוא והן על הייצור המקומי ונקבע בדרך כלל כאחוז מהמחיר שמשלם הקמעונאי לסיטונאי.

Delete: מס קניהEdit: מס קניה
מס רגרסיבי (Regressive tax)

שיטת מס לפיה ככל שההכנסה גבוהה יותר כך קטן שיעור המס המשולם עליה.

Delete: מס רגרסיבי (Regressive tax)Edit: מס רגרסיבי (Regressive tax)
מס שולי (Marginal tax)

"ראה גם מדרגות מס מתייחס למס הכנסה המשולם על השכר. המס על השקל האחרון בשכר, להבדיל מממוצע המס שהוא המס המשולם על כל המשכורת מחולק לגובה המשכורת עצמה, לדוגמא, אם על מדרגת המס של עד 3,000 ₪ לא משלמים כלל מס הכנסה, המס השולי על כל שקל שמרוויח אדם ששכרו מתחת ל-3000 ₪ יהיה אפס. אם מדרגת המס הבאה היא בין 3001 ₪ ל- 6,000 ₪ ובמדרגה זאת יהיה המס השולי 20%, הרי אדם המשתכר 5,000 ₪ ישלם, על 3,000 ₪, אפס מס ועל 2,000 ₪, 400 ₪ (20%). כלומר המס שישלם אדם המשתכר 5,000 ₪ הוא 400 ₪, המהווה בממוצע 8% משכרו. אבל המס השולי, כלומר המס שהוא משלם על השקל האחרון (ולמעשה על כל אחד מ- 2,000 השקלים האחרונים) הוא 20%."

Delete: מס שולי (Marginal tax)Edit: מס שולי (Marginal tax)
מסמכים כנגד תשלום (CAD Cash Against Document)

בשיטה זו יצואן מוסר לנאמן (בדרך כלל בנק בארץ היבוא) מסמכים סחירים (המאפשרים את קבלת הטובין) עם הוראות מפורשות כיצד לגבות אותם. צורה זו היא הנפוצה ביותר – מסירת המסמכים כנגד תשלום מיידי והעברתו לשולח הסחורה. ורסיה נוספת של שיטה זו היא COD- Cash On Delivery , כאשר ההבדל הוא במועד התשלום. במקרה של משלוחים ימיים להבדל זה יכולה להיות משמעות בשל הפער בין הגעת הדוקומנטים והגעת הסחורה.

Delete: מסמכים כנגד תשלום (CAD Cash Against Document)Edit: מסמכים כנגד תשלום (CAD Cash Against Document)
מרכז פיננסי (Financial Center)

הכוונה לערים גדולות בהם פעילים מוסדות פיננסיים מובילים. הדירוג נערך על ידי חברה Z/Yen Group ארבעת המרכזים הפיננסיים המובילים הינם: ניו יורק, לונדון, הונג קונג וסינגפור. שנים רבות נחשבה לונדון כמרכז הפיננסי בדירוג הגבוה ביותר, אולם ב-2014 עברה ניו יורק למקום הראשון בהפרש קטן. המדד מתפרסם מאז 2007 ומתייחס לפרמטרים שונים, כגון סביבה עסקית, מצב פיננסי, תשתית חמרית ומיחשוב, הון אנוש וזמינותו ומוניטין.

Delete: מרכז פיננסי (Financial Center)Edit: מרכז פיננסי (Financial Center)
משחק סכום אפס (ZERO SUM GAME)

מונח מתחום תורת המשחקים שמשמעותו כי כל מה שצד אחד מרוויח הצד השני מפסיד. למעשה המינוח המדוייק הוא משחק סכום קבוע, לדוגמא משחק שח, סכום הנקודות שיקבלו הצדדים יהיה תמיד 1, כאשר במקרה של תיקו כל אחד יקבל חצי נקודה. מאידך בליגת כדורגל שבה המנצח מקבל 3 נקודות ואילו במקרה של תיקו כל צד מקבל נקודה אחת, לא יהיה משחק סכום אפס או סכום קבוע, שכן במקרה של תיקו סכום הנקודות המחולק יהיה 2 לעומת מקרה של ניצחון.

Delete: משחק סכום אפס (ZERO SUM GAME)Edit: משחק סכום אפס (ZERO SUM GAME)
משרד האוצר (Ministry of Finance)

משרד האוצר הינו המשרד הכלכלי המרכזי של הממשלה -היא הרשות המבצעת ואחראי לתכנון מדיניותה הכלכלית הכוללת ולביצועה ובעיקר למרכיב המדיניות הפיסקאלית. מדיניות זאת מבוצעת במסגרת מספר אגפים: אגף המיסים המופקד על תכנוני חקיקת המס וגבייתו, הן המיסים העקיפים והן המיסים הישירים. אגף התקציבים המופקד על תכנון תקציב המדינה וביצועו ופיקוח על ביצוע התקציב במשרדים הממשלתיים. החשב הכללי מהווה יחידת מטה בתוך משרד האוצר, האחראית על ביצוע תקציב המדינה , ניהול נכסי המדינה, זכות חתימה על חוזים והתקשרויות שעורכת המדינה, ביקורת פנימית בממשלה בכל הנוגע לכספים, נכסים והתקשרויות, מימון הגירעון וניהול החוב הלאומי, ועדות מכרזים בינמשרדיות ועוד. במשרד פועלות גם יחידות היועץ הכלכלי (בראשות הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה) ויחידת היועץ המשפטי – וכן נתונה לו האחריות לתחומי פעולה כלליים: טיפול בפיצויים אישיים, טיפול בגמלאות, טיפול בנכסי נפקדים ויחידה לקשרים בינלאומיים.

Delete: משרד האוצר (Ministry of Finance)Edit: משרד האוצר (Ministry of Finance)
נ
ניתוק אוטומטי בהיעדר פעילות

"מסיבות אבטחת מידע, מוגדר באתרים בהם נדרשת רמת אבטחה גבוהה, ניתוק אוטומטי בהיעדר פעילות במשך פרק זמן מוגדר מראש."
Delete: ניתוק אוטומטי בהיעדר פעילותEdit: ניתוק אוטומטי בהיעדר פעילות
ס
סוויפט (swift)

סוויפט הוא קוד בינלאומי בנקאי , המשמש כמערכת זיהוי בינ-בנקאית להעברות כספים מקוונות ולתכתובת עסקית בין הבנקים . הקוד מבוסס על 8-11 תווים אלפאנומריים המזהים את המוסד הבנקאי. מקור המילה הוא בראשי תיבות Society for worldwide interbank financial transaction (or telecumunication) code.המוסד העולמי לתקינה ISO הוא העומד מאחורי בניית הקוד ואישורו

Delete: סוויפט (swift)Edit: סוויפט (swift)
סוס טרויאני (Trojan Horse)

"תוכנת מחשב מזיקה, המנסה לחדור למחשב תוך התחזות לתוכנה תמימה. סוס טרויאני מופיע בדרך כלל כקובץ המצורף לדואר אלקטרוני או כתוכנה חופשית להורדה, ובעת הפעלתו יבצע פעילות משעשעת או מועילה, כדי לגרום למקבל הוירוס לשלוח אותה הלאה לחברים נוספים. אותה פעילות משעשעת (למשל, סרטון קצר) היא הסוואה לכך שהתוכנה מתקינה את עצמה במחשב ועלולה לגרום נזק."
Delete: סוס טרויאני (Trojan Horse)Edit: סוס טרויאני (Trojan Horse)
סחורה (Merchandise)

שם כולל למוצרים פיסיים הנמצאים בתהליך של מכירה לאחר ייצורן, אם על ידי סיטונאים ואם על יד קמעונאים.

Delete: סחורה (Merchandise)Edit: סחורה (Merchandise)
סחר חוץ (Foreign trade)

הפעילות המתרחשת במסחר בין מדינה למדינות אחרות והכוללת יבוא ויצוא של סחורות ושירותים.

Delete: סחר חוץ (Foreign trade)Edit: סחר חוץ (Foreign trade)
סיכון אשראי (Credit risk)

הסיכון שמקבל אשראי לא יחזיר את חובות למלווה. באגרות חוב ציבוריות, יש חברות דירוג המדרגות את סיכון האשראי המהוות אינדיקציה לשוק לדרישת התשואה התואמת את הסיכון.

Delete: סיכון אשראי (Credit risk)Edit: סיכון אשראי (Credit risk)
סמואלסון פול אנתוני (Samuelson Paul Anthony)

"כלכלן יהודי, 1919-2009. סמואלסון הוא אחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. ההיסטוריון הכלכלי רנדל פארקר הגדיר אותו כאבי הכלכלה המודרנית. זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 1970 כזוכה יחיד. ב-1947 זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, אות כבוד המוענק על ידי איגוד הכלכלנים האמריקאי לכלכלן מתחת לגיל 40 בעל תרומה משמעותית. ספרו שיצא לאור ב-1948 Economy an introductionary analysis ובעברית "תורת הכלכלה", היה במשך עשרות שנים ספר לימוד בסיסי לכלכלנים באוניברסיטאות. היה בין הראשונים לשלב מודלים תרמודינמיים במחקר הכלכלי. הגדיר את עקומת פיליפס כאשר על ציר אחד רמת האבטלה ועל הציר האחר רמת אינפלציה במקום שכר, עקומה ששימשה כבסיס לקביעת מדיניות במשך עשרות שנים, לפחות עד תקופת הסטגפלציה של שנות ה-70 במאה ה-20. הראה בכלכלת רווחה כיצד לקבוע אם פעולה מסויימת משפרת את הרווחה ובכלכלת הסקטור הציבורי הציג מודל לניתוח והשגת ההקצאה האופטימאלית בסביבה בה יש גם מוצרים פרטיים וגם ציבוריים תרם תרומות משמעותיות בתחום מיקרו כלכלה, בין היתר, מודל הדורות החופפים המאפשר להראות הקצאות על פני זמן בין חסכון לצריכה והציג את הניתוח של העדפה הנגלית שאיפשרה את בניית מודל פוקנציית התועלת.גם בתחום הסחר הבינלאומי תרם רבות והניח בסיס למודל הקשר-אוהלין. "

Delete: סמואלסון פול אנתוני (Samuelson Paul Anthony)Edit: סמואלסון פול אנתוני (Samuelson Paul Anthony)
סרביינס אוקסלי (Sarbanes-Oxley Act of 2002)

חקיקה שניזומה על ידי שני סנטורים בארה"ב ב- Sarbanes-Oxley Act – 2002 שמטרתן להגביר את השקיפות ורמת הדיווח של חברות על רקע קריסת חברות אנרון וורלדקום עלות יישום החוק לחברות הנסחרות בוול סטריט נאמדת במיליארדי דולרים ולכן נוצרה פגיעה בתחרות שוקי ההון האמריקניים מול מתחרותיה העיקריות בלונדון ובדרום מזרח אסיה. לנוכח הביקורת על חומרת התקנות ונזקיהן הנילווים, יש הצעות למתן את דרישותיהן ולוותר על מקצתן.

Delete: סרביינס אוקסלי (Sarbanes-Oxley Act of 2002)Edit: סרביינס אוקסלי (Sarbanes-Oxley Act of 2002)
ע
עוגיות (Cookies)

"קבצים קטנים, הנשמרים על הכונן הקשיח. ברוב המקרים מדובר בקבצים שאינם מזיקים ומשמשים לזיהוי המשתמש ומאפשרים בכניסה לאתר לזהות את הגולש ולהפנות אליו פרסומות ומידע רלוונטי אחר המתאים לו ולפרופיל שלו, וגם לשחזר את העיצוב הייחודי של האתר כפי שנבחר על ידי הגולש בעבר."
Delete: עוגיות (Cookies)Edit: עוגיות (Cookies)
עודף אקטוארי (Actuarial surplus)

הפרש חיובי בהערכה אקטוארית, כאשר למשל הצטברו נכסים בתוכנית פנסיה מעבר לסכום החזוי שהקרן תצטרך לשלם. עודף כזה יכול לנבוע מקביעת תשלומים גבוהים מדי, שינוי בהיקף התמותמה וכיוב'.

Delete: עודף אקטוארי (Actuarial surplus)Edit: עודף אקטוארי (Actuarial surplus)
עלות אלטרנטיבית (Alternative cost)

למעשה בכלכלה כל עלות היא עלות אלטרנטיבית, ראה מספר 3 בהגדרת עלות, וכן ראה עלות הזדמנות.

Delete: עלות אלטרנטיבית (Alternative cost)Edit: עלות אלטרנטיבית (Alternative cost)
עלות הזדמנות (Opportunity cost)

ראה גם עלות אלטרנטיבית. העלות הנובעת משימוש בגורם מסוים בנושא ספציפי, וכתוצאה מכך נגרם הפסד בשל השימוש האלטרנטיבי שניתן היה לעשות בו שימוש. למשל השקעת כסף במיזם מסויים, המחיר האלטרנטיבי הוא התשואה שניתן היה להשיג על השקעת הכסף בשוק המניות (בהנחה של סיכון זהה) .

Delete: עלות הזדמנות (Opportunity cost)Edit: עלות הזדמנות (Opportunity cost)
עקומת לורנץ (Lorenz curve)

אמצעי ססטיסטי-כלכלי להמחשת התפלגות ההכנסות במשק שהוצג לראשונה על ידי מקס לורנץ, כלכלן אמריקאי בשנת 1905. את העקומה ניתן להציג כדלהלן: על ציר אחד נתווה את אחוזי האוכלוסיה ועל ציר אחר את אחוזי ההכנסה. ככל שרמת האי שיוויוןן בים ההכנסות תהיה גדולה יותר, כך העקומה תסטה יותר מהאלכסון המחבר את שני הקדקדדים הנגדיים של התיבה שנוצרה. השטח הכלוא בין האלכסון לעקומה מאפשר לחשב את מדד ג'יני לאי שוויון במשק.

Delete: עקומת לורנץ (Lorenz curve)Edit: עקומת לורנץ (Lorenz curve)
עתיר הון (Capital intensive)

תהליך ייצור או מוצר, שבו יש שימוש יחסי גדול יותר של הון לעומת עבודה. לדוגמא צ'יפים אלקטרוניים, בהם מרבית התהליך מתבצע באופן אוטומטי על ידי ציוד יקר.

Delete: עתיר הון (Capital intensive)Edit: עתיר הון (Capital intensive)
עתיר עבודה (Labor intensive)

תהליך ייצור או מוצר, שבו יש שימוש יחסי גדול יותר של עבודה לעומת הון. לדוגמא, ענפי שירותים מתאפיינים כענפים עתירי עבודה.

Delete: עתיר עבודה (Labor intensive)Edit: עתיר עבודה (Labor intensive)
פ
פאמה יוג'ין (Fama Eugene)

כלכלן ומראשי תורת המימון המודרני, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2013 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת שיקגו ופיתח את תיאוריית השוק היעיל. בעבודה אמפירית שפרסם ביחד עם ג'נסן, פישר ורול הראה כיצד מחירי ניירות ערך מגיבים במהירות למידע חדש והראה כיצד מחירי ניירות הערך משקפים במהירות את מרבית המידע החדש. במסגרת עבודתו אודות השוק היעיל ביצע אבחנה בין שלוש רמות יעילות השוק: יעיל במובן החלש, כך שהוא משקף את כל המידע ההיסטורי על שערי מניות ותשואתיהם, עניין שעומד בבסיס ההתנגדות לחסידי הגישה הצ'ארטיסטית. יעילות במובן הבינוני או החצי חזק, שמשמעותו שאם השוק אכן במצב הזה, הוא מסוגל להטמיע את כל המידע החבוי בדוחות הכספיים באופן לא טריוויאלי, כך שגם אנליזה מעמיקה, לא אמורה לייצר ערך. ויעילות במובן החזק, שגם מידע הידוע רק לבעלי עניין מועטים, כבר גלום במחירי המניות, דהיינו לא ניתן להפיק ערך גם ממידע פנים. מרבית החוקרי היום מסכימים כי השוק אינו יעיל במובן החזק, ולכן נדרשת התערבות הרגולטור למניעת השימוש במידע פנים. באמצע שנות ה-80 החל בסדרת מחקרים שטענו כי המודל המקובל להערכת נכסי הון מודל CAPM (ע""ע) אינו יכול לשמש להערכת נכסים, מאחר והביתא המשמשת כגורם מרכזי בנוסחה, אינה מספיקה וכי קיימים גורמים נוספים."

Delete: פאמה יוג'ין (Fama Eugene)Edit: פאמה יוג'ין (Fama Eugene)
פורוורד (FORWARD)

עסקה המהווה הסכם בין שני צדדים למסירת סחורה בתאריך עתידי קבוע מראש, עבור סכום שנקבע במועד ביצוע העסקה. כאשר מדובר ב-FORWARD מחיר הקנייה או המכירה מחושב לפי הפרשים בין הריביות הנקובות על שני סוגי המטבעות, אשר מחושבים לפי המטבע המוביל מול המטבע המובל.

Delete: פורוורד (FORWARD)Edit: פורוורד (FORWARD)
פטקא, הסכם (Fatca- Foreign account tax compliance)

החוק לתיקון פקודת מס הכנסה המוכר כ"הסכם פטקא", נגזר מחוק מס אגרסיבי שנחקק על ידי השלטונות האמריקאים ולפיו נאלצים גופים פיננסיים בעולם להתקשר עם השלטונות האמריקאיים ולהעביר מידי שנה פרטים אודות לקוחותיהם שהם אזרחים אמריקאיים, באופן שעשוי להפר סודיות בנקאית ואף להתנגש עם חוקים במדינות אחרות. מטרת החוק מניעת העלמות מס על ידי אמריקאיים בעת שהם משקיעים כספים מחוץ לארה"ב

Delete: פטקא, הסכם (Fatca- Foreign account tax compliance)Edit: פטקא, הסכם (Fatca- Foreign account tax compliance)
פיחות (Devaluation)

מצב בו חלה ירידה בערכו של מטבע מסוים ביחס למטבע אחר. תהליך הפוך לתהליך הייסוף, ראה ערך.

Delete: פיחות (Devaluation)Edit: פיחות (Devaluation)
פס רחב (Broadband)

"שיטה של חיבור מהיר לאינטרנט. כאשר לא מתבצע שימוש באינטרנט, מומלץ להתנתק ממנו באופן יזום. ""לא מחובר – הרבה פחות מסוכן!"""
Delete: פס רחב (Broadband)Edit: פס רחב (Broadband)
פרוטוקול תקשורת מאובטחת (SSL)

פרוטוקול המאפשר תקשורת מאובטחת ומוצפנת ברמה גבוהה. מאפשר תקשורת מוצפנת בין הדפדפן לבין שרת האינטרנט.
Delete: פרוטוקול תקשורת מאובטחת (SSL)Edit: פרוטוקול תקשורת מאובטחת (SSL)
פרידמן מילטון (Friedman Milton)

מחשובי הכלכלנים בעולם 1912-2006, חתן פרס נובל לכלכלה 1976. מייסד ""אסכולת שיקגו"", אוניברסיטה בה חקר ולימד מ-1946 ועד פרישתו לגמלאות. הגדיר את המושג כלכלה פוזיטיבית ככלכלה המתייחסת לתופעות הכלכליות כחוקי טבע, ללא הכללת ערכים מוסריים בתהליך הניתוח, כפי שלא בוחנים את חוקי הפיסיקה בהקשר מוסרי רק בדרך זו ניתן להבין כיצד פועלים כוחות הכלכלה ורק כך ניתן לבחון אלו חוקים ברצוננו לחוקק על מנת להשיג את יעדינו, זאת להבדיל מכלכלה נורמטיבית שבה כלי הניתוח משולבים בעקרונות מוסריים ולכן לא ניתן לקבל תמונה נכונה על הקשר הסיבתי. מחקריו כללו בין היתר: מחקרים באקונומטריקה, בה היה חלוץ של שיטות בתחום הדגימה. מחקר שערך עם סימון קוזנץ שגילה שפיקוח ממשלתי על כניסה למקצועות הרפואיים, גרם לעלייה בתעריפי הביקור אצל רופאים. פרידמן ככלל דגל באי התערבות ממשלתית. ההישג הגדול שהוזכר כאחת הסיבות העיקריות לפרס נובל הוא תיאוריית ההכנסה הפרמננטית. התיאוריה שהסבירה את הפרדוקס בין העובדה שנראה כאילו שיעור החסכון עולה עם גידול ההכנסה, בעוד שעל פני זמן, נראה היה ששיעור החסכון הינו נמוך בהרבה. הפתרון לחידה, היה תיאוריית ההכנסה הפרמננטית, על פיה החלטות ההוצאה של היחיד תלויים בתפיסה ההכנסה לטווח ארוך (הפרמננטית) הרבה יותר מאשר שינויי הכנסה זמניים (טרנזיטוריים) לכל כיוון. פרידמן פיתח את התיאוריות המוניטאריות והתייחס אל כסף כאל נכס שהציבור משתוקק להחזיק בו. רצונו של הציבור להחזיק בנכס הוא פונקציה של ההכנסה, הריבית והאינפלציה הצפויה. אם היצע הכסף יגדל, התוצאה בתחילה תהיה גידול בהכנסה, אך במשך הזמן תהיה עליית מחירים בערך באותו יחס. כך לראשונה השתמשו ברעיון של פיגורי זמן ארוכים ומשתנים: בדרך כלל נדרשים כ- 9 חודשים עד שמדיניות מוניטארית משפיעה על התוצר וההכנסה ועוד תשעה חדשים לפני שמורגשת ההשפעה העיקרית על המחירים. הספר בו ניסה פרידמן להמחיש בצורה מלאה ביותר את תפקידו הפעיל של הכסף היה היסטוריה מוניטארית של ארה""ב 1867-1960 שנכתב במשותף עם אנה שוורץ. ב-1967 בכנס האגודה הכלכלית האמריקנית הראה כי התיזה המוכרת כעקום פיליפס שאפשר לפוליטיקאים, בחירה כביכול בין אינפלציה לבין אבטלה, משולל תוקף מיסודו (שנות השבעים בעקבות משבר הנפט הוכיחו את זה באופן חד כי בשוק שררה הן אבטלה גבוהה והן אינפלציה גבוהה). פרידמן הראה כי אם השלטונות ינסו למחוק את האבטלה ולהגדיל את התוצר, במחיר של אינפלציה, הכלכלה תגיע בסופו של דבר לאותו שיעור אבטלה, אבל עם שיעור אינפלציה גבוה יותר."

Delete: פרידמן מילטון (Friedman Milton)Edit: פרידמן מילטון (Friedman Milton)
פרס נובל לכלכלה (Nobel Prize – Economics)

הפרס אינו כלול במורשתו המקורית של אלפרד נובל, אך האקדמיה השבדית למדעים בצירוף עם בנק שבדיה החליטו להוסיף את תחום הכלכלה לפרסים המוענקים מידי שנה, על שמו של אלפרד נובל. חלוקת הפרס החלה ב-1969 כחלק מחגיגות ה-300 לקיומו של הבנק המרכזי השבדי שהיה כאמור מהוגי הרעיון. ערך הפרס 10 מיליון קרונות שבדיות. במחירי 1/1/2009 כ- 1.1 מיליון$. התהליך כמו בפרסי מדעים אחרים: שמות מועמדים נשלחים לוועדה הקובעת המחליטה על צמצום רשימת המועמדים מתוכם בסופו של דבר נבחרים הזוכים. הפרס מוענק עם שאר פרסי הנובל למדעים.

Delete: פרס נובל לכלכלה (Nobel Prize – Economics)Edit: פרס נובל לכלכלה (Nobel Prize – Economics)
צ
צ'יינג, דוכן המרת מט"ח (Change)

הצ'יינג', דוכני או חנויות ולהמרת מט""ח בישראל, משמשים לא רק להמרת מט""ח כי אם גם לנקיון שיקים וכבנקאות צללים לגורמים המבקשי לעשות עסקאות מתחת לרדאר השלטונות. השם הרשמי של ה-צ'יינג בחקיקה הוא נש""מ – נותני שרותי מטבע והחקיקה שנוספה במהלך 2014 נועדה על מנת לסגור את הפרצות לגבי אפשרויות הלבנת ההון ויהיה צורך לבצע זיהוי לקוח. בצ'יינג השכיח מועסקים בין 2-3 אנשים. במידה ולקוח ביצע פעולות מצטברות או פעולה יחידה של מעל 200,000 ש""ח נקבע כי הוא מוגדר כלקוח קבוע ובמקרה כזה יהיה על מנהל הצ'יינג' לבצע פעולת הכר את הלקוח לרבות פרטיפ אישיים, נימוק לגבי בחירת הצ'יינג' הספציפי, מקור הכספים וכיוב. אמדנים של בנק ישראל מעריכים כי שוק הצ'יינג'ים מגלגל בשנים 2013 ו-2014 כ-100 מיליארד ש""ח מידי שנה.

Delete: צ'יינג, דוכן המרת מטEdit: צ'יינג, דוכן המרת מט
צו הרחבה (extention order)

הסכם שנחתם או כללים שנקבעו לגבי ענף מסויים או תחום מסויים, עלולים לחול רק על קבוצה מוגבלת, על פי חוק או על פי הקבוצות שהשתתפו במו"מ לקראת ההסכם. בדרך כלל מדובר בהסכמים הנוגעים ליחסי העבודה בו חלק מהעובדים מיוצגים ולכן ההסכם מתייחס אליהם. צו ההרחבה שנקבע בדרך כלל בסמכות שר, מחיל את הכללים שנקבעו גם לגבי קבוצות עובדים נוספות, בדרך כאלה שאינן נהנות מייצוג. צו הרחבה אינו מוגבל רק ליחסי עבודה והוא יכול להתייחס גם לסוגים אחרים של חוקים ותקנות שבהם יש צורך להרחיב את הכלל לגבי גופים שאינם מוגדרים בתקנה הבסיסית מלכתחילה

Delete: צו הרחבה (extention order)Edit: צו הרחבה (extention order)
צווארון לבן

מושג המתייחס לעבירות שנעשו על ידי גורמים פקידותיים או עסקיים ועיקרם הונאות כספיות, מעילה בתפקיד וכיוב' להבדיל מפשיעה אלימה, כגון שוד גניבה או רצח.

Delete: צווארון לבןEdit: צווארון לבן
ציפיות רציונאליות (Rational Expectations)

מונח זה הוטבע בסוף שנות השמונים על-ידי חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 1995 פרופ' רוברט לוקאס. מושג זה בא לתאר הנחה על-פיה הפרטים יוצרים תחזית אופטימאלית בהתבסס על משתנים ידועים. אותם פרטים רציונאליים עושים שימוש בכל המידע המצוי ברשותם ומבנים את כוחות הכלכלה, כך שבממוצע, הצפיות שלהם תואמות את המציאות.

Delete: ציפיות רציונאליות (Rational Expectations)Edit: ציפיות רציונאליות (Rational Expectations)
צנע

הצנע הייתה מדיניות הקיצוב שהונהגה כמדיניות כלכלית על ידי מדינת ישראל בתחילת שנות החמישים, מטרתה הייתה לחסוך במטבע חוץ ולייצב את שער החליפין. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: בראש וראשונה, הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה ובנוסף הכוונת אשראי והשקעות. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי. הוטלו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו""ל – אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עימו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים ""עממיים"" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.

Delete: צנעEdit: צנע
צרכן (Customer)

צרכן הוא מי שקונה כנס או מקבל שירות מעוסק, במהלך עיסוקו, לשימוש שבעיקרו הינו אישי, ביתי או משפחתי. הגדרת החוק למושג צרכן, לצורך קביעת הגנות, הינה הגדרה מצמצמת אך מבחינה כלכלית יש הכרה גם בצרכנים מוסדיים, האבחנה ביניהם נעשית כאשר מתייחסים לצרכן הביתי או למוסדי. מנקודת מבט החוק, בעת התייחסות למושג צרכן, הוא אינו מתייחס לעסקאות בין אנשי עסקים – בינם לבין עצמם, או לעסקאות המתבצעות בין שני פרטים (כגון, מכירת רכב משומש מאחד למשנהו)

Delete: צרכן (Customer)Edit: צרכן (Customer)
צרכנות (Consumerism)

תחום הכולל היבטים כלכליים, משפטיים וחברתיים העוסק בסוגיות של זכויות הצרכן מול היצרנים והמשווקים בנושאים כגון: איכות המוצרים, זכות החזרה וביטול עסקה, תקינה הכרחית, פרסום ואמת בפרסום, חובת השלטונות בשמירת זכויות אלה ואכיפתן ועוד.

Delete: צרכנות (Consumerism)Edit: צרכנות (Consumerism)
ק
קיינס, ג'ון מיינארד (Keynes John Maynard)

ג'ון מיינרד קיינס (1883 – 1946) כלכלן בריטי הנחשב לראשון ההוגים של 'הדרך השלישית' = אסכולת הכלכלה הניאו-קלאסית הליברלית והחשוב בהם של. תפיסתו גובשה בעקבות 'המשבר הגדול' של שנות השלושים, שעיקריה נוסחו בספרו התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף (1935). רבים רואים בתורתו של קיינס 'מפנה', 'מהפכה' במחשבה הכלכלית של הקפיטליזם. קיינס בחן את השיטה המוניטריסטית על-פיה כוחות הביקוש וההיצע של שוק חופשי מאזנים זה את זה ויוצרים משק יציב במצב צמיחה (לאורך זמן) וטען, באופן תקדימי, שלמקרו-כלכלה חוקיות שונה מאשר למיקרו-כלכלה. לדוגמה: בניגוד למשפחה ממוצעת (כלכלת מיקרו) בה קנייה של חבר משפחה אינה משפיעה על הכנסתו של חבר משפחה אחר, ההשפעה הרבה של הגורמים השונים במשק אחד על השני יוצרים פונקציה שונה, מכיוון שכשהמגזר הפרטי (משפחות שצורכות) מחליט להקטין את כמות הקניות נחלש המגזר העסקי ובאופן ישיר יורדת כמות ההכנסות של המגזר הפרטי. לצורך הפישוט בודק קיינס התנהלות תיאורטית של משק סגור. הביקוש במשק, לדעת קיינס, מורכב משלושה גורמים מרכזיים: הביקוש לצריכה פרטית – המידה בה מעוניינים הפרטים לצרוך. ככל שההכנסה הלאומית גבוהה יותר, יש לאנשים כסף פנוי רב יותר ולכן הם יצרכו יותר. ההשקעה (המגזר העסקי)- הביקוש של המגזר העסקי הוא למבנים ומכונות הנחוצים להגביר את הייצור – ככל שההכנסה הלאומית גבוהה יותר, המשק בצמיחה, יש ביקוש גבוה יותר למוצרים ויש סיכוי גבוה יותר שההשקעה תניב פירות, ולכן ההשקעה המתוכננת גבוהה יותר. גם הריבית משפיעה על הרצון להשקיע בשוק ההון לעומת חסכון בבנק, אם כי דבר זה היה נכון, לדעתו, רק לגבי מצבים של תעסוקה מלאה ראו להלן. הנחת הייסוד של קיינס הייתה כי המגזר העסקי מתאים את היקף הייצור, כלומר את הכמות המוצעת של מוצרים, לביקוש הכולל, הלוא הוא הביקוש המצרפי. משמעות הדבר שהמגזר העסקי מציע מוצרים בדיוק בהיקף שמגזרי המשק השונים מוכנים לרכוש. צריכה ציבורית- החלטות הממשלה לצרוך. החלטות אלו אינן נובעות משיקולים מיקרו כלכליים, שכן מטרת הממשלה אינה ליצור רווח לעצמה, ולכן הביקוש של המגזר הציבורי הוא אקסגוני (תלוי רק בהחלטת הממשלה, ולא בשום גורם אחר, כולל ההכנסה הלאומית). ההחלטה של אדם או חברה (מגזר פרטי או עסקי) לצרוך, לחסוך או להשקיע היא מחשבה במיקרו כלכלה, כשמצב הכלכלה במדינה הוא לא שיקול בהחלטות שלו. הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית. קיינס טען שהשיעור היחסי של החיסכון במשק עולה עם עליית רמת ההכנסה, ואילו הגידול בהשקעות קָטָן מהגידול בחיסכון. הכספים הנשמרים כחיסכון מקטינים את כוח הקניה הכללי במשק, ולפיכך נוצר פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים, אם כי במספרים מוחלטים ביקוש זה נמצא בעלייה. עודפי ההיצע על הביקוש יוצרים עודפים, ועימם אבטלה גדלה והולכת. לפי קיינס התפתחות זו אופיינית לכלכלת ארצות הקפיטליזם המאוחר, בהן מצוי מלאי גדול של הון בצורת ציוד, קרקע ומבנים, ולכן קטנה הרווחיות היחסית של השקעות הון נוספות, ובעלי הון מעדיפים להחזיק את חסכונותיהם בצורת כסף ולא בהשקעות בייצור. צמצום ההשקעות והגדלת החסכונות גוררים, כאמור, פער גדל והולך בין ההיצע לביקוש, והעודפים המצטברים יוצרים שפל ואבטלה גואה. ההנחה המקובלת של הכלכלה הקלאסית היתה, כאמור, שקיים איזון אוטומטי בין ההיצע והביקוש מכוחן של מערכות השוק ולכן עודף ייצור כלכלי הוא מן הנמנע. קיינס הראה שההיצע אינו יוצר בהכרח ביקוש בשיעור מספיק לקיום תעסוקה מלאה במשק. ערעורו של קיינס על 'חוק השיווקים' של סיי נחשב לחידוש החשוב ביותר שלו. קיינס הניח שהכלכלה הקפיטליסטית עשויה להתגבר על המגמות היוצרות אבטלה ושפל בעזרת מדיניות ממשלתית של הרחבת הביקוש לסחורות ולשירותים, והגדלת התמריצים להשקעות הון. לשם כך המליץ על הקטנת שער הריבית ואמצעים אחרים לעידוד האשראי, על הוצאות ממשלתיות גדולות, במיוחד בעבודות ציבוריות נרחבות, שיזרימו למשק ביקושים גדולים. למימון הפעילות הממשלתית המליץ קיינס על מימון גירעוני ואף על אינפלציה מרוסנת, שתגרום לעידודן של השקעות, בהבטיחה רווחים גדולים למשקיעים, אם גם במחיר ירידה כלשהי בשכר הריאלי במשק, בעקבות האינפלציה. קיינס הניח שהגדלת ההשקעות הממשלתיות והרחבת התעסוקה יביאו לצמיחה בייצור, וכן גם להשקעות נוספות בשיעור גדול בהרבה מהאמצעים שהוזרמו למשק על ידי הממשלה, בכך יחודשו מגמות ההתרחבות במשק כולו. אמצעים דומים בכיוון הפוך אמורים, לדעת קיינס, להוות גורם מרסן כשמופיעה פעילות יתר כלכלית עם גילויי אינפלציה לא מרוסנת, מה שאמנם אירע בעקבות יישומה של תורת קיינס בכלכלת אירופה וארצות הברית. תורתו של קיינס עוקבת במידה רבה את תורת 'עודף הערך' של מרקס. שניהם ראו את הבעייה העיקרית של הקפיטליזם בתופעות של משבר ואבטלה כרונית כתוצאה מהצבר הון והפחתה מגמתית של השקעות במשק. מרקס ראה בכך תופעה אימננטית לא נמנעת בכלכלה הקפיטליסטית, ולכן לא יכול היה להציע פתרונות מעשיים לתופעות אלה, שכן לדעתו האפשרות האחת למניעת המשברים היא במהפכה הסוציאליסטית. קיינס סבור היה שניתן למנוע או לרכך משברים כלכליים על ידי התערבות ממשלתית המכוונת את השווקים, ואף הציע דרכים מעשיות ליישום מיידי של עיקרי תורתו. התקבלותה של הכלכלה הקיינסיאנית משנות השלושים ועד לשנות הששים והשבעים הייתה כללית ואף הראתה תוצאות שהצדיקו אותה במידה רבה מאוד. הבעייה העיקרית שליוותה את תורתו של קיינס הייתה השאלה של מידת המעורבות הממשלתית הרצויה. פיקוח ממשלתי עמוק ומהודק עשוי היה להוביל לכלכלה של 'קפיטליזם ממלכתי', לפיכך היו שראו בתורתו של קיינס תורה של 'סוציאליזם זוחל'. פיטר טֶמין אכן טוען בספרו ל'תנועת מטוטלת' בין כלכלה קפיטליסטית של 'שוק חופשי', המתאפשרת כשהשווקים פועלים כסדרם באיזון נכון, לבין כלכלה 'סוציאליסטית' של מעורבות ממלכתית, המופיעה כל אימת שמופר האיזון הכלכלי ונדרשת התערבות ממשלתית, ומשחוזרת הכלכלה לתקנה חוזרת הכלכלה הקפיטליסטית. למעשה, בהשפעת תורתו הכלכלית של קיינס ויישומה במרבית ארצות המערב, היו הממשלות, במיוחד זו של ארצות הברית, לסופג ענק של עודפי תוצרת, וסַפָּק של מיליוני מקומות עבודה. אחד המושגים שמגדיר קיינס הוא התעסוקה המלאה (הכוונה היא למצב בו שורר במשק כ- 2%-4% אבטלה המוגדר כאבטלה נורמלית, (הנגרמת ממחפשי עבודה, אבטלה מבנית כתוצאה מאי התאמה בין המקצועות הקיימים במשק לאלה שהמשק זקוק להם). קיינס מקבל את גישת ההיצע וביקוש באופן כללי, אלא שלטענתו פעמים רבות שיווי המשקל בין ההיצע וביקוש אינו במצב של תעסוקה מלאה. לטענתו, בשיווי המשקל המגזר העסקי מייצר את כמות המוצרים שמבקש המשק לקנות (על-פי כללי ההיצע והביקוש), והביקוש שמורכב ממיליוני בתי-אב, אלפי מפעלים, חברות והוצאות ממשלה, לא בהכרח מתיישב במצב של תעסוקה מלאה. ייתכן, לדוגמה, מצב בו ישנה נקודת שיווי משקל בין היצע וביקוש כך שישנם מובטלים או אנשים המעוניינים לעבוד יותר מהעבודה המוצעת בשוק. המחסור בעבודות נובע מכך שלא משתלם לפתוח תעשיה במקום שבו הביקוש נמוך, ויכולת הקנייה הנמוכה נובעת מההכנסות הנמוכות של העובדים שסובלים ממחסור בתעסוקה. כך למעשה נוצר שיווי משקל בין הייצור לצריכה אך עדיין יש אבטלה. כמו כן, טען קיינס כי בתקופות אבטלה קיימת נטייה לקשיחות מחירים ושכר עבודה כלפי מטה, כלומר אין הם יורדים כפי שהיה מצופה מכוחות השוק הטבעיים. בכך ראה סיבה נוספת לאי יכולת להגיע לשיווי משקל חדש של תעסוקה מלאה. כששיווי המשקל הוא בהכנסה לאומית גבוהה ממצב של תעסוקה מלאה, יש בעיה של מחסור בגורמי ייצור – בדרך כלל עבודה. במצב כזה ידרשו העובדים שכר גבוה יותר ויותר (כי יש להם הצעות עבודה אחרות) ובעקבות עליית השכר יעלו המחירים – כך נוצר תהליך של אינפלציה שבו כל עוד לא יקטנו הביקושים תמשיך האינפלציה לצמוח. המצב נקרא פער אינפלציוני. לעומת זאת כששיווי המשקל הוא בפחות מתעסוקה מלאה – הביקושים נמוכים – הייצור קטן ויש מעט מקומות עבודה, ההכנסות נמוכות ולכן הביקושים לא עולים. המצב נקרא פער דפלציוני. במצב זה אין שינויים במחירים. במצב של פער דפלציוני, יש למשק יכולת לייצר יותר ממה שהוא מייצר. ישנם אמצעי ייצור רבים מושבתים שאינם מנוצלים (מפעלים, מכונות, כח אדם וכו'). הסיבה לכך היא הביקוש הנמוך. אם התנאים לא ישתנו לא יבחר המגזר הפרטי להגביר את הצריכה, בשל ראיה מיקרו כלכלית. גם המגזר הציבורי משנה באופן טבעי את הרצון להשקעה כדי להשפיע על תהליכים גדולים של המשק. זהו מצב של שיווי משקל באבטלה. במצב של פער דיפלציוני יש להביא להעלאת ביקושים על ידי המגזר הציבורי. כך כסף מוכנס למשק בכמות גדולה ומתחיל להתגלגל בו. כשהביקושים מצד המדינה גדלים נוצרים מקומות תעסוקה חדשים והביקוש, גם לצריכה פרטית וגם להשקעה עסקית, גדל פי כמה מכמות הכסף שהשקיעה הממשלה וכך מתאפשרת צמיחה. ההשקעה של הממשלה לא יכולה לנבוע מהעלאת המיסים, שכן במצב כזה יורדים הביקושים של המגזר הפרטי והעיסקי והכסף שחוזר אליהם מהממשלה אינו באמת משפיע. תיאוריה זו מסבירה את התהליך בו מדינות רבות יוצאות ממצב של אבטלה במלחמות, בהן מיוצרת ומתכלה באופן מיידי כמות נשק עצומה (למעשה ללא שום תוצרת ממשית למדינה). המדינה נכנסת לגירעונות ענק ומתאוששת, שכן הביקושים הגדולים מייצרים צמיחה במשק ומקומות עבודה – הביקוש הפרטי גדל ונוצרים עסקים חדשים שפורחים (שאינם קשורים למלחמה) ומעלים את רמת החיים. תהליך זה נמשך עד שמסתיימת המלחמה ומוחזרת המדיניות המצמצמת והמשק חוזר בהדרגה לאבטלה. כך מוכיח קיינס צריכה הממשלה ליצור גרעון ודרכו להשקיע במשק על-מנת ליצור צמיחה מחודשת. צמצום הוצאות הממשלה (שהוא הצעד הנדרש במיקרו-כלכלה), לא מובילים לצמיחה אלא להפך – מגבירים את המיתון. הנחות המודל הקיינסיאני שימשו בתקופות מאוחרות יותר לפיתוחה של עקומת פיליפס, הגורסת קשר הפוך בין שעור האבטלה לשיעור האינפלציה. אף כי, כאמור, קיינס ראה בשער הריבית במשק גורם המשפיע על רמת ההשקעות במשק, הרי שבניתוח מצבי שפל כלכלי ואבטלה בלט קיינס בהתעלמו משוק הכספים והשפעתו על המשק. קיינס נבדל בגישתו זו מהכלכלנים הניאו קלאסיים ולאחר מכן הכלכלנים המוניטאריסטיים, שדיברו על חשיבות הריבית בקביעת התוצר הלאומי, וטענו כי התערבות ממשלתית במשק דרך שוק הכספים עדיפה על התערבות דרך שוק הסחורות והשירותים, (הוא ""השוק הריאלי"" בו נקבע התוצר הלאומי). הוא טען, כי בעת שפל כלכלי ואבטלה, שינוי בשער הריבית (במקרה של אבטלה, כלפי מטה – על מנת להגדיל את התוצר והתעסוקה)אינו יכול להשפיע ממש על התוצר בשל כמה סיבות: הביקושים הנמוכים מדי יוצרים ציפיות פסימיות לגבי כדאיות השקעות חדשות במשק הביקושים הנמוכים מדי גורמים למצב בו מלאי ההון הקים (כגון מכונות) אינו מנוצל במלואו, ולכן אין טעם בהשקעות חדשות. הפירמות וגורמים פרטיים ממעטים לבקש הלוואות מחשש לחוסר יכולתם לפרוע הלוואות בעתיד או מוכנים על כל סכום הלוואה לשלם ריבית נמוכה יותר. לעומת זאת, בעלי כספים עודפים מעדיפים לשמור את כספם במצב נזיל או להעלות את הריבית שידרשו עבור כל סכום הלוואה שיתנו (בשל הגברת הסיכון במתן הלוואות). על ידי הקטנת הביקוש וההיצע גם יחד להלוואות נוצר בשוק הכספים, וליתר דיוק בשוק ההלוואות, מצב בו רמת הפעילות בשוק הכספים היא נמוכה מכדי להשפיע השפעה ממשית על המתרחש בשוק הריאלי. קיינס אף טבע את מושג ""מלכודת הנזילות"" המתבטאת בירידת שער הריבית במשק עד למינימום אפשרי (מתוך ניסיון ממשלתי לעודד ביקוש דרך הריבית), דבר היוצר בקרב הציבור ציפייה לשינוי עתידי במחירי אגרות החוב רק כלפי מטה, ולכן לסירוב של הציבור לקנות אגרות חוב.כן, גורמות הציפיות לירידה העתידית במחירי האג""ח הימנעות גם מהשקעות בנכסים ריאליים, והממשלה אינה רוצה להעלות מחדש את הריבית בשל חשש שצעד זה יחמיר את השפל הכלכלי. מכאן, שהמשק נכנס במצב זה למעין ""מלכודת"", בו הציבור נשאר בידיו עם כמויות גדולות של כסף נזיל, אשר אינו מניע את המשק במידה הרצויה. הנטייה להתעלם מהשפעת שוק הכספים על השוק הריאלי הייתה מקובלת עד לשנות ה-60 של המאה ה-20. אף אם נסיבות זמנו של קיינס הצדיקו התעלמות מהשפעת שער הריבית על התוצר הלאומי בזמני אבטלה ושפל כלכלי, כיום הפך להיות שער הריבית אחד הכלים המוניטאריים החשובים המופעלים בידי הבנקים המרכזיים. מנגד, ניתן להצביע על כך שמאז אמצע שנות ה90 של המאה ה20 נמצאת יפן במצב של ""מלכודת נזילות"" המתבטאת בירידת שערי ריבית עד למינימום אפשרי. קיינס גם גיבש נוסחה שמסבירה פי כמה גדל התוצר הלאומי כתוצאה מהגדלת הצריכה הממשלתית. גודל זה נקרא המכפיל הקיינסיאני."

Delete: קיינס, ג'ון מיינארד (Keynes John Maynard)Edit: קיינס, ג'ון מיינארד (Keynes John Maynard)
ר
רגולטור (Regulator)

מושג כללי המתאר את פעילות הגורמים הממשלתיים בפיקוח על פעילויות כלכליות שונות. בין הרגולטורים הפועלים מטעם רשויות השלטון ניתן למצוא את המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, הממונה על ההגבלים העסקיים, הרשות המפקחת על שידורי הכבלים והלוויין וכיוב'.

Delete: רגולטור (Regulator)Edit: רגולטור (Regulator)
רוגלה (Spyware)

"תוכנת מחשב העוקבת בחשאי אחר הרגלי הגלישה של המשתמשים במחשב שבו היא מותקנת ומעבירה מידע על הרגלים אלו לאתרים ששתלו אותה. מטרת הרוגלה היא לזהות את העדפותיהם של המשתמשים ותחומי העניין שלהם, בדרך כלל על מנת להתאים להם פרסומות אישיות בעת הגלישה ולהפיק מכך רווח כלכלי."
Delete: רוגלה (Spyware)Edit: רוגלה (Spyware)
רווחים כלואים (trapped profits)

רווחיהן של חברות גדולות שקיבלו פטור מלא ממס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון כל עוד שמרו על הרווחים בתוך ישראל, למשל באמצעות השקעות במדינה. רווחים כלואים הם רווחים שהופקו על ידי חברה בינלאומית במדינה אחרת. חקיקת המס שייצרה את הרווחים הכלואים, נועדה על מנת לגרום לכך שחברות רבל לאומיות יהיו בעלות מוטיבציה להשקיע בחזרה את רווחיהם במדינה בה הופקו. כלומר, ויתור על המס בתמורה להשקעת הרווחים. ברבות הימים נוצר מצב בו לחברות לא היו די הזדמנויות השקעה אטרקטיביות, ומאידך לא רצו למשוך את הכספים על מנת שלא להשלם את מלאו גובה המס. התוצאה היא רווחים המוחזקים בפקדונות שאינן ניתנים לשימוש על ידי החברה ולא משמלמים מיסים.במהלך 2013 לנוכח מצוקה תקציבית החליטה רשות המיסים לצאת בהוראת שעה שמטרתה היתה לייצר למדינה הכנסות מתוך הרווחים הכלואים. חברות בינלאומיות שהיו מעוניינות לשחרר את הרווחים שילמו מס מופחת, שהיה אמנם גבוה משיעור המס אפס שחל עליהם כל עוד לא מימשו את הרווחים, אך היה פחות משיעור מס נורמטיבי של חברות מרוויחות רגילות. התוצאה של המהלך של רשות המיסים היה מיסים בגובה של 4.3 מיליארד ש""ח. יתרת הרווחים הכלואים שנותרה בתום ""המבצע"" נאמדה בכ-62 מיליארד ש"ח.

Delete: רווחים כלואים (trapped profits)Edit: רווחים כלואים (trapped profits)
ריבית (INTEREST)

פיצוי כספי ללווה הניתן ע""י המלווה, עבור שימוש בכסף לתקופת זמן מוגדרת. בכלכלה: הביטוי למחיר הכסף, בתקופה נתונה.

Delete: ריבית (INTEREST)Edit: ריבית (INTEREST)
ריבית דריבית, ריבית צוברת (Compound interest)

צורת חישוב ריבית, לפיה בתום כל תקופה, הריבית נצברת על הקרן, ובתקופה הבאה היא נחשבת לחלק מהקרן, לצורך חישוב הריבית. גישה זו משמשת בחישובי ריבית אפקטיבית.

Delete: ריבית דריבית, ריבית צוברת (Compound interest)Edit: ריבית דריבית, ריבית צוברת (Compound interest)
ריבית הפריים (Prime)

הריבית הבנקאית הבסיסית אותה מפרסם בנק ישראל מעת לעת בתוספת המרווח המקובל בכל המערכת הבנקאית בישראל. בישראל, בשנים האחרונות התייצבה ריבית הפריים במרבית הבנקים על 1.5% מעל ריבית בנק ישראל.

Delete: ריבית הפריים (Prime)Edit: ריבית הפריים (Prime)
ריבית נומינלית (Nominal interest)

מושג המופיע בהקשרים שונים, לעתים במובן של ריבית נקובה או ריבית תעריפית (ראה להלן) אך לפעמים גם במובן של ריבית אפקטיבית, אך ללא ניכוי המדד על מנת להבדילו מריבית ריאלית. לעתים המושג ""ריבית נומינלית"" עשוי להתייחס לריבית נקובה ריאלית, דהיינו ריבית ריאלית שלא עברה את תהליך החישוב של ריבית אפקטיבית.

Delete: ריבית נומינלית (Nominal interest)Edit: ריבית נומינלית (Nominal interest)
ריבית תעריפית (Nominal interest)

ראה גם ריבית נומינלית שער נקוב פורמאלית, מבלי שתהיה לו משמעות ממשית. על מנת לדעת את מחירו של הכסף, עלינו לדעת מידע נוסף כגון בסיס החישוב, תקופת החישוב או אינפלציה.

Delete: ריבית תעריפית (Nominal interest)Edit: ריבית תעריפית (Nominal interest)
ש
שווה ערך כוח קנייה (PPP-Purchasing Power Parity)

שיטה המאפשרת השוואות בינלאומיות במדידת אינדקסים ופרמטרים שונים. למשל השוואת תמ""ג במדינות שונות סובלת מההטייה הנגרמת מכך שרמת המחירים היחסית בכל מדינה היא שונה. גם שימוש בתרגום המטבע המקומי למטבע משותף, כגון דולר, לא מספקת נתון השוואתי אמין על מנת להיות מסוגלים להשוות את כוח הקנייה היחסי. לשם כך מבצעים השוואת יכולת הקנייה של ההכנסה במונחי סל התצרוכת המקומי. דוגמא למדד ששאב את השארתו מגישה זו היא מדד הביג-מק, מדד המודד במדינות שונות את עלות הקניה של הביג-מק במונחי זמן עבודה. למדד י שחולשה בשל העובדה שהוא אינו יודע לשקלל איכות ומגוון זמין. כך למשל סל ירקות בישראל יהיה דונה מאוד מסל ירקות המוצע לתושבי איסלנד או הודו. גם הסל עצמו מוטה בשל טעמים. מוצרים מסויימים הינם יקרים יותר מפני שהם לא מבוקשים במדינה מסויימת ולכן בעיית השוואת הסלים אף היא מהווה מקור לאי דיוקים.

Delete: שווה ערך כוח קנייה (PPP-Purchasing Power Parity)Edit: שווה ערך כוח קנייה (PPP-Purchasing Power Parity)
שוק (Market)

1. מקום פיזי או וירטואלי בו נפגשים קונים ומוכרים על מנת להחליף סחורות ובו נקבעים מחירי וכמויות שיווי המשקל של כל סחורה. 2. מושג השוק מתייחס גם לפעילות המסחר בסחורה מסויימת ומוגדרת ולאינטראקציה בין הקונים והמוכרים בסחורה זאת. למשל שוק הדירות בצפון תל אביב. המוצר לגביו מוגדר השוק הוא דירה צפון תל אביבית , ככל שהיא מוצר הטרוגני. השימוש במושג שוק לגבי מוצר כה הטרוגני נובע מהעובדה שההנחה בקביעה הזאת היא שכוחות השוק יפעלו באורח דומה על כל הדירות השייכות להגדרה זו, כלומר גם דירות בנות חדר וגם דירות בנות חמישה חדרים ינועו באותו כיוון, עליות או ירידות מחירים במצבי שונים. ניתן כמובן להגדיר לצרכים מסויימים הגדרה רחבה כגון שוק הדיור וצרכים אחרים שוק מצומצם יותר – שוק דירות היוקרה בשכונת צהלה.

Delete: שוק (Market)Edit: שוק (Market)
שער חליפין (Rate of Exchange)

מדד משתנה שמטרתו לקבוע את היחס בין המטבעות השונים בהתחשב בערכם. שער החליפין מושפע מעוצמות הכלכלה המיוצגים על ידי המטבעות הרלבנטיים, מהיקפי המסחר במטבעות השונים וציפיות שונות לגבי מחירי סחורות כגון נפט.שער החליפין נמצא בשימוש כאשר יש צורך לאמוד את ערך של סכום כסף מסוים ולנקוב אותו במטבע אחר.

Delete: שער חליפין (Rate of Exchange)Edit: שער חליפין (Rate of Exchange)
שער יציג (Mid-market price)

שער המשקף את האמצע בין ה-BID ל- ASK המבוסס על ציטוטי עסקאות של גודל שוק סביר (במקרים של שינויים גדולים שבוצעו במחזורים קטנים במיוחד, יש לעיתים מנגנוני קביעת מחירי המנטרלים שינויים כאלה).

Delete: שער יציג (Mid-market price)Edit: שער יציג (Mid-market price)
ת
תוחלת התועלת

תיאורית תוחלת התועלת הינה תיאוריה שפותחה על ידי פון נוימן ומורגנשטרן ולפיה הפרטים פועלים בצורה רציונאלית, באופן שהם שואפים למקסם את תוחלת התועלת שלהם. גישה זו מובילה את הניתוח הכלכלי של תורת הצרכן ותורת המימון החל משנות הארבעים, אך מאז תחילת שנות השמונים, נמתחה עליה ביקורת ששיאה במתן פרס נובל לכהנמן מראשי התיאוריה החלופית – תיאורית הפרוספקט, שאינה מקבלת את הנחות היסוד של תיאורית התועלת ומצביעה על קיומן של סתירות מהותיות בין מימצאים אמפיריים וניבויי תיאורית תוחלת התועלת.

Delete: תוחלת התועלתEdit: תוחלת התועלת
תוכנית החילוץ (TARP)

ראשי תיבות של – Troubled Asset Relief Program – התוכנית שנהגתה על ידי ממשל הנשיא גורג' בוש ב- 2008 ועודכנה ב-2009 על ידי ממשל הנשיא ברק אובאמה, על רקע משבר הסאב-פריים (עיין ערך) שהתפתח למשבר כלל עולמי ואיים על כל המערכת הכלכלית האמריקנית בהתמוטטות כוללת. קריסת ליהמן ברדרס (עיין ערך) – בנק השקעות בעל נכסים בשווי כולל של כ-650 מיליארד$, והתמוטטות למעשה של סוכנויות המימון הענקיות פאני-מיי ופרדי-מאק (עיין ערך) חיזקו את הדחיפות בתוכנית במסגרת הושט חבל הצלה למערכת הבנקאות האמריקנית וכן סיוע לחברות תעשייה מובילות כגון ג'נרל מוטורס שקיבלה כספי סיוע בנוסף לכניסתה לתהליך הגנה מפני נושים. כמו כן כללה התוכנית הקלות מס וביטוחים שונים. היקף הכספים שהוזרמו במסגרת התוכנית, תוכנן בתחילה ל-700 מיליארד$ אך עד מהרה הסתבר כי הסכומים יעמדו בסופו של דבר על למעלה מטריליון$. חלק מהבנקים המובילים באמריקה מיהרו להחזיר את כספי הסיוע לאחר שהמרכיב הפיננסי בכלכלה התאושש במחצית 2009 ועל מנת להימנע מהגבלת פעולותיהם על ידי הממשל. בעקבות הדוגמא האמריקנית, ממשלות שונות ברחבי העולם ביצעו תוכניות דומות במדינותיהן.

Delete: תוכנית החילוץ (TARP)Edit: תוכנית החילוץ (TARP)
תוכנת אנטי וירוס (Anti virus Program)

"תוכנת אנטי וירוס, נועדה לזהות וירוסים ידועים (שהם בעצמם סוג של תוכנה) ולמנוע מהם להיכנס למחשב שלכם ולהדביר אותו. וירוסים חדשים מופצים כל העת ובמהירות, לכן חשוב לעדכן את התוכנה על בסיס קבוע. כמו כן, קיימות כיום חבילות של כלי הגנה הכוללות שילוב של יישומים המטפלים בוירוסים, תולעים, תוכנות רוגלה, גישה לאתרים בעייתים ועוד."
Delete: תוכנת אנטי וירוס (Anti virus Program)Edit: תוכנת אנטי וירוס (Anti virus Program)
תוכנת אנטי רוגלה (Anti Spyware Program)

"תוכנה נגד רוגלות, שבאה להגן על המחשב שלכם מפני התקנה של רוגלות. שימוש בתוכנה משפר את רמת האבטחה של המחשב ושל המידע האצור בו."
Delete: תוכנת אנטי רוגלה (Anti Spyware Program)Edit: תוכנת אנטי רוגלה (Anti Spyware Program)
תולעת מחשב (Worm)

"תוכנית מחשב בעלת יכולת שכפול עצמי. התולעת עושה שימוש ברשת כדי להעתיק את עצמה לצמתים אחרים (מסופים ברשת) ללא הכרח מעורבות משתמשים. בשונה מוירוס מחשב, התולעת לא חייבת להיצמד לתוכנית קיימת. תולעים תמיד פוגעות ברשת (ולו רק בשל העובדה שהן צורכות רוחב פס יקר) בעוד שוירוסים תמיד פוגעים בקבצים על מחשב היעד."
Delete: תולעת מחשב (Worm)Edit: תולעת מחשב (Worm)
תוספת יוקר (Cost of Living Allowance)

תוספת שנועדה לפצות את השכירים במשק על השחיקה בשכרם ובכוח הקנייה שלהם. לרוב מקורה של שחיקה זו בתהליך אינפלציוני. הסכם תוספת יוקר יכול להיות אחד משני הסוגים הבאים: 1. הסכם למתן תוספת יוקר חד-פעמית בו מוגדרים מאפייני התוספת כגון: שיעור תוספת היוקר, רכיבי השכר עליהם חלה התוספת, תקרת השכר עליו חלה התוספת.2. הסכם בדבר המסגרת לתוספת היוקר לתקופה קבועה. בהסכם מסוג זה יכולים להילקח בחשבון המדד אליו מוצמד השכר, התנאים ההכרחיים למתן תוספת יוקר, עליית המדד בתקופה שקדמה לתשלום התוספת.

Delete: תוספת יוקר (Cost of Living Allowance)Edit: תוספת יוקר (Cost of Living Allowance)
תיאוריית הפרוספקט (prospect theory)

השם הניתן לתיאוריות שפותחו על ידי עמוס טברסקי ז""ל ודניאל כהנמן (חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002) העוסקת בתהליך קבלת החלטות בתנאי אי וודאות ומציע גישה חלופית לגישת תורת תוחלת התועלת (ראה ערך), המובססת על ממצאים אמפיריים הסותרים את הנחות היסוד והממצאים החזויים של תוחלת התועלת. התיאוריה מראה כי יש הטיות עקביות בהתנהגות הפרטים בכלכלה ולפיכך לא ניתן להניח כי בממוצע כל הפרטים מתנהגים כל הזמן באופן רציונאלי. אי רציונאליות זאת מתבטאת באי עקביות מסוגים שונים.

Delete: תיאוריית הפרוספקט (prospect theory)Edit: תיאוריית הפרוספקט (prospect theory)
תיאוריית השני הטוב ביותר (second best theory)

תיאוריה זו גורסת שם לא ניתן לקבוע יותר מאחד מהתנאים הדרושים על מנת שתושג התוצאה המיטבית, ניסיון להגיע לתוצאה זו על ידי שינוי כמה משתנים ביחד, לא בהכרח יביא לתוצאה המיטבית והתוצאה עלולה להיות אף גרועה מזו שניסינו לשפר ולכן ניתן לחתור לתוצאה השנייה בטיבה על ידי שנאפשר שינוי של יותר ממשתנה אחד. למשל בעת שלא ניתן לתקן כשל בשוק אחד מפני שכשל בשוק אחר עלול לייתר תוצאה גרועה יותר באופן מצרפי, ייתכן והותרת כשל שוק בשני שווקים באופן שיהיה קיזוז מסוים, עשוי להוביל לתוצאה טובה יותר מאשר לנסות לתקן את אחד השווקים בעת שהשני לא ניתן לתיקון. התיאוריה הוצגה לראשונה על ידי ריצ'ארד ליפסי וקווין לנקסטר ב-1956.

Delete: תיאוריית השני הטוב ביותר (second best theory)Edit: תיאוריית השני הטוב ביותר (second best theory)
תנאי מכר (Incoterms)

International Commercial Terms תנאי המכר הם 13 מונחי סחר בינלאומיים אחידים אשר פותחו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית, הם מהווים חלק מעסקת המכר ומשלימים אותה. תנאי המכר יגדירו באופן ברור את הנקודה בה יעברו ממוכר לקונה: הסיכון בטובין המועברים, ההוצאות בגין המשלוח ועוד. הם אינם מהווים חוק, אלא נחשבים נוהג מסחרי המאפשר הגדרה אחידה וברורה של חובות המוכר והקונה בעסקה כשהם מגשרים על הבדלי תרבות ושפה. תנאי המכר נחלקים לארבע קבוצות: קבוצת ה- E – EXW נקודת מסירת הטובין בשער המפעל. קבוצת ה-F – FOB, FAS, FCA, נקודת מסירת הטובין בנמל היציאה. קבוצת ה-C – CFR, CIF, CPT, CIP – נקודת מסירת הטובין בנמל היעד, אולם זיקת הסיכון עוברת כבר בנמל המוצא מהמוכר לקונה. קבוצת ה-D – DDU, DDP, DES, DEQ, DAF נקודת מסירת הטובין בהגעה לנקודה מוסכמת במדינת היעד.

אוגוסט 21, 2019

פלטפורמה ייחודית של מכון IDmap מיועדת להוראה מקוונת בתחומי ביטחון ללומדים, מוסדות ממשל, אקדמיה וחברות פרטיות. הפלטפורמה מאפשרת לימוד רציף בנוחות וביעילות. אנחנו מציעים תוכניות לימוד בתחומי אבטחת מידע וסייבר, ניהול טכנולוגיות ביטחוניות, כלכלה גלובאלית וחינוך מרחוק. פלטפורמה של המכון מאפשרת מבדקים, מבחנים פתוחים ובחינות קבוצתיות למטרות לימוד קבוצתי. ניתן לפנות אלינו ליעוץ והכוונה באימייל: office@idmap.co.il